אם נולדתם בשנות ה-80 או ה-90 אתם שייכים ל”דור ה-Y“, הדור שהגיע אחרי דור ה-X. ילדי ה-Y גדלו בעולם שהתפתח בצעדי ענק, חזו בשלל תופעות טבע כמו בריטני ספירס או הספייס גירלז, ובאופן כללי חיו חיים לא רעים בכלל. אז למה רובם כל כך לא מרוצים?
ה-Huffington Post פרסם טור נהדר שמסביר כמה מהסיבות בגללן כל כך קשה להיות כיום בן 30 ולהיות מאושר. מסתבר שזה לא רק בגלל שאנחנו מפונקים או עצלנים – אי שביעות הרצון התמידית בה הדור הזה נמצא תלויה בצורה שגידלו אותו, ובציפיות שנוצרו אל מול מה שאפשר להשיג בעולם האמיתי. ראו גם בהקשר זה את הכתבה המצוינת שפורסמה ב”כלכליסט” על הדור האבוד.
1. שיני בנים תקהנה: הבעיה הראשונה של דור ה-Y: רוב הדור לא יצליח לשחזר את ההישגים הכלכליים של הוריו, ובשל כך לא יגשים את אחד מהעקרונות הקפיטליסטיים שאומרים שכל דור “עולה מדרגה” כלכלית יחסית לדור שבא לפניו. בניגוד להורים שלהם, שגדלו בזמן של צמיחה – דור ה-Y נקלעו למשברים כלכליים קשים דווקא בזמן בו הם צריכים להתחיל לעבוד. על משכורות כמו של ההורים שלהם הם יכולים רק לחלום.
מתוך הכתבה בכלכליסט:
“הסוציולוגים פרופ’ מיכאל שלו מהאוניברסיטה העברית וד”ר זאב רוזנהק מהאוניברסיטה הפתוחה מצאו את טביעות האצבע של הכלכלה הניאו־ליברלית במצוקתם הנוכחית של צעירי ישראל. “מובילי המחאה של 2011 הם ילדי הליברליזציה של הכלכלה הפוליטית בישראל”, הם כותבים במחקר משותף שיתפרסם בקרוב ב”תיאוריה וביקורת”. “הוריהם היו המרוויחים מהליברליזציה של ישראל, אך בהגיעם לבגרות מוקדמת דור זה מצא את עצמו במצב שבו כלל לא מובטחת לו הצלחה בשעתוק סיכויי החיים של הוריו. במילים אחרות, רבים מבנות ובני המרוויחים של המשטר הניאו־ליברלי הפכו למפסידים שלו”.
2. חלומות באוויר, הראש באדמה: סיבה נוספת היא התפתחות מואצת של “ייחודיות”. כשילדי ה-Y היו קטנים, ההורים שלהם סיפרו להם סיפורים על כך ש”הם יכולים להיות מה שהם רק רוצים” ושהם יחידים במינם. במציאות הדברים לא עובדים ככה – מה שגורם ללא מעט “ילדים מיוחדים שיכולים לעשות מה שהם רוצים” להסתפק בעבודות שלא מתאימות להם ולהכנס בעקבות כך לדכאון. הייחודיות הזאת גם גורמת לדור ה-Y לצפות לקידומים מהירים, ולא להסכים להתחייב לעבודה ארוכה וקשה.
3. שפע מנקר עיניים: עוד סיבה היא עומס המידע שלנו בכל הקשור לחייהם של אחרים. בזכות פייסבוק בפרט והאינטרנט בכלל, אנחנו יודעים הרבה יותר על החיים הפרטיים של החברים שלנו. אך בדרך כלל אנחנו מקבלים תמונה מוטעית: החברים מפרסמים בפייסבוק מצג שווא המבליט בעיקר את ההצלחות שלהם ולא את הכשלונות – מה שגורם לנו להאמין, לעיתים לא בצדק, שהם תמיד מאושרים ומצליחים. כתוצאה מכך, רבים מאיתנו חיים ברמת חיים גבוהה יותר בדרגה, שתיים או יותר מהאמצעים העומדים לרשותנו. התוצאה: אנחנו לוקחים הלוואות יקרות כדי לממן את אורח החיים שלנו, כתוצאה מכך חייבים יותר ומחריפים את תחושת המצוקה, גם אם כלפי חוץ אנחנו משדרים ‘עסקים כרגיל’.
איך אפשר להתגבר על משבר האומללות הזה? כותב הטור ממליץ על שלושה טיפים פשוטים:
1. שאפתנות במקום תלונות: למרות המשברים הכלכליים, בעולם יש הזדמנויות רבות שצריך רק להושיט את היד ולתפוס אותן. אם תשארו שאפתניים וחרוצים – בסוף כנראה שתצליחו לצלוח את התקופה הזו כשידכם על העליונה. זה הזמן לגלות מקוריות, לזהות הזדמנויות לא מנוצלות ולהעז, דווקא כאשר אחרים מתכנסים וקופאים בשמרנות. פורצי הדרך של היום הם המצליחנים של מחר.
2. תפסיקו לחשוב שאתם כל כך מיוחדים: מעטים האנשים המיוחדים – וסביר להניח שאתם לא חלק מהם. תפסיקו לחשוב שאתם מיוחדים ותתחילו להבין שאתם אנשים צעירים שעדיין אין להם יותר מדי מה להציע לעולם. רוצים להיות מיוחדים? עבדו קשה. אולי עוד כמה שנים תהיו כאלה.
3. התעלמו מאחרים: השפע של אחרים, מדומה או אמיתי, אינו רלוונטי. אל תשוו את החיים שלכם לחיים של אחרים. הסתכלו רק על עצמכם, ובעתות משבר זכרו שהחיים של כולם מלאים במשברים ותסכולים בדיוק כמו אצלכם.
תמונת שער: Shutterstock. תודה ליסמין לוי על הטיפ.
