לפני מספר חודשים סערה בריטניה, לאחר שהתגלה שמוצרים בשריים רבים ששווקו כ”בשר בקר” היו בעצם עשויים מבשר סוס. הבריטים זעמו, כעסו ובטח גם רצו לשירותים להקיא. כעת, מסתבר שגם בארץ יש מקומות שמגישים בשר סוס מבלי ליידע את הסועדים.
אתמול דווח ב”הארץ” על כך שמסעדת טורקיז בתל-אביב הכניסה “נקניק מבשר סוס” למנת הפאייה עוף ופירות ים שלה, זאת למרות שבתפריט לא מצויין על הבשר הלא שגרתי. זוג שהגיע למקום והזמין את המנה החזיר אותה לאחר שגילו את הבשר החשוד. כששאלו את המלצרית לפשר המרכיב הלא מזוהה, זו סיפרה להם שמדובר בבשר סוס.
“זו היתה תקלה. בשל טעות לא נרשם כי המנה מכילה נקניק מבשר סוס. מדובר בנקניק המיובא מהונגריה”, מסרה המסעדה בתגובה ל”הארץ”. כמו כן, צויין בכתבה שבשר סוס מופיע במנות אחרות בתפריט, כך שהמסעדה אינה מנסה להסתיר את העובדה שהיא אכן משתמשת בו. הזוג לא חוייב על הארוחה.
תמונה מתוך האתר של מסעדת טורקיז
בעקבות הסיפור קמו לא מעט פעילי זכויות בעלי-חיים ואמרו שאין הבדל בין בשר סוס לבין בשר העוף שהיה אמור להיות במנה. זו חיה מתה וזו חיה מתה. זה כמובן נכון: יש משהו משונה בכך שאוכלי בשר שמים לעצמם “קווים אדומים” לגבי סוגי הבשר שהם מתכוונים לאכול.
טיעון זה גם נשמע לאחרונה כשעלה החשד שמנהל סניף “ארומה” ברמת החייל הרעיל ציפורים מסביב לסניף. אז טענו כמה פעילים זכויות בעלי-חיים שזו צביעות להתרעם על הרעלת ציפורים ואז להזמין סלט שכולל חזה עוף.
מצד שני, אי אפשר להתעלם מהאספקט התרבותי – ובתרבות הישראלית בשר סוס הוא לא ממש נפוץ. לאכול “נגד התרבות” יכול ליצור תחושת גועל – ואפשר להבין אנשים שלא מוכנים לאכול סוסים בדיוק כמו שאוכלי בשר אחרים לא יהיו מוכנים לאכול כלבים או חתולים. הטיעון הלוגי של “בשר הוא בשר” אולי עובד בעולם ללא נורמות חברתיות ותרבותיות, אך המציאות עצמה מורכבת יותר. כפי שטענו כמה מגיבים לכתבה, החלחלה של כמה אוכלי בשר פרה כלפי אכילת בשר סוס משרתת במובן מסוים את האג’נדה הטבעונית: הם לא רגילים לחשוב על סוס כחיה שאוכלים אותה בצלחת, בניגוד לסטייק או שניצל שכבר מנותקים בעיני הקרניבורים מהחיות האמיתיות שהילכו בעבר מחוץ לצלחת שלהם:
“רגע. “פירות ים” זה לא מגעיל, ובשר סוס – כן? לך תבין את אנשים האלה…” (יגאל, מרכז).
“סוס מאוד דומה לפרה – ותנאי המחיה שלו יותר טוביםזה יותר הגון ומוסרי ובסדר לאכול סוס הוא לא סובל כל חייו כמו פרה בתעשייה – ובתכלס סוס זה כמו פרה שיכולה לרוץ”.
“בשר הסוס הוא על חשבון המסעדה הבדיחה היא עלינובשר הסוס הוא על חשבון המסעדה הבדיחה היא עלינו. ובשר פרה לאכול זה מוסרי יותר? הרי לא ביקשו ממנה רשות כדי לאכול אותה הא?” (ד”ר סוס).
“אכילת סוס מזעזעת כי הקונספט של אכילת בשר סוס לא מוכר וכשאומרים “בשר סוס” מה שעולה על הדעת זה הסוס עצמו ולא הבשר שלו בצלחת. הלוואי שזה היה ככה גם עם פרות, חזירים וכן הלאה”.
מגיבים אחרים טענו כי הבעיה היא בהטעיה של הסועדים באשר למרכיבי הבשר שהגישו להם:
“אתם קצת מפספסים פה את העניין. לכל אדם יש את הטאבו שלו בנוגע לבשר – חלק לא אוכלים בשר כלל, חלק נצמדים לחוקי הכשרות אבל בישראל – אוכלי כשר או לא – הרוב שם את בשר הסוס כטאבו. בדיוק כפי שבאירופה היה אדם נגעל מבשר כלב, ובסין לא. לתת לאדם מנת בשר שידוע, כן – ידוע, שרוב הסיכויים שהואהיא מגדירים אותה כטאבו, מבלי ליידע אותוה, זה מקור לפיצוי. אם היית אומר שאתה צמחוני והיו מגישים לך “ללא כוונה” מנה עם בשר? לא היית מבקש פיצוי? ואפילו מלא על עצם זה שעשו כנגד בקשתך? בדרך כלל לא נוהגים להכנס למסעדה ולבקש עוף כן – סוס לא, אבל המקרה כאן הוא דומה למדי. (יגאל).
תמונת שער: Shutterstock. דרך כלכליסט,
