מחקר מטה-אנליטי שניתח 63 מחקרים שנערכו בין השנים 1928 ל-2012 גילא מיתאם בין אינטליגמציה נמוכה לאמונה בדת. כך מסיקים הפסיכולוגים מירון צוקרמן וג’ורדן סילברמן מאוניברסיטת רוצ’סטר וג’ודית הול מאוניברסיטת נורתאיסטרן, מחברי המחקר, שפורסם בכתב העת Personality and Social Psychology Review.
במחקר כזה החוקרים בודקים כל מחקר על פי גודל דגימה, איכות המידע שנאסף ושיטות הניתוח ובעקבות כך מנסים לסלק הטיות עקב דעות קדומות שהשתרבבו למחקרים. המסקנה שלהם, הם קובעים, כלל אינה חדשה. מתוך 63 מחקרים שנערכו על סטודנטים, ב-53 מתוכם הם גילו מיתאם שלילי בין אינטליגנציה לאמונה דתית, בעוד 10 מחקרים הצביעו על מיתאם חיובי. מיתאם שלילי מהותי התגלה ב-35 מחקרים, בעוד שניים בלבד הצביעו על מיתאם חיובי מהותי.
שלושת הפסיכולוגים הגדירו אינטליגנציה כ”יכולת לחשוב בהגיון, לתכנן קדימה, לפתור בעיות, לחשוב מופשט, להבין רעיונות מורכבים, ללמוד מהר וללמוד מהניסיון”. הם מדגישים כי מדובר בבינה אנליטית, לא באינטליגנציה רגשית או יצירתית, שמדידתן עדיין נתונה במחלוקת.
במחקרים שנותחו, הבינה האנליטית של הנסיינים נמדדה בשיטות שונות, בהן GPA (ציון ממוצע בלימודים), מבחני הכניסה לאוניברסיטה, חברות ב”מנסה” ומבחני IQ, בין השאר. הם מגדירים כאמונה דתית בתור “מעורבות בכמה היבטים של דת או כולם, ובכלל זה אמונה בעל טבעי, הענקת מתנות ליישות העל טבעית ועריכת טקסים המחזקים את האמונות. סימנים אחרים למדידת אמונה דתית לוקטו על פי סקרים, הליכה לכנסיה או השתתפות בארגונים דתיים.
המחקרים הקיפו אלפי נסיינים, כאשר החוקרים לא גילו כל הבדל ביחס לדת או לאינטליגנציה שהיא תלויית מיגדר או חינוך. עם זאת, הגיל בהחלט קובע. המיתאם השלילי בין אמונה דתית לאינטליגנציה נמצא בשיא חולשתו בתקופת האוניברסיטה, אז הצעירים (בארה”ב) יוצאים מהבית לראשונה מחייהם ונחשפים לרעיונות חדשים, המעניקים להם חופש פעולה רחב יותר. בשנים שקדמו לכך חלקם עדיין הושפעו מרעיונות דתיים בבית.
האם ככל שאינטליגנציה גבוהה יותר, כך פוחת הסיכוי שאנשים יהיו דתיים? שני מחקרים גדולים ניסו לענות על השאלה הזו: שניים מהם התבססו על ניסוי שערך ב-1921, לואיס טרמן, פסיכולוג באוניברסיטת סטנפורד, ובו בחן יותר מ-1,500 ילדים שקיבלו יותר מ-135 נקודות במבדקי IQ בגיל 10. המחקרים החדשים שהשתמשו במידע זה גילו כי המחוננים במיוחד נטו להיות פחות דתיים בהשוואה לציבור הרחב. הנתונים האלה לא מפתיעים במיוחד בהתחשב בכך שרוב המדענים הבולטים אינם דתיים אך מעניינים בהתחשב בכך ש-60% מהמחוננים דיווחו כי קיבלו חינוך דתי מסוים או “נוקשה במיוחד”. למרות זאת, כמעט כולם גדלו להיות אנשים פחות דתיים.
מחקרים נוספים התבססו על בית הספר היסודי למחוננים של האנטר קולג’ בניו יורק. הם התבססו כולם על ילדים שזכו ביותר מ-140 נקודות במבחני IQ וגילו כי 16% בלבד מתוכם הפיקו סיפוק אישי מהדת (בערך כמו נתוני המאמינים בקרב המחוננים במחקרים שצוינו מקודם). על אף שהמחקר של האנטר לא בדק משתנים כמו מצב סוציו אקונומי או עיסוק של ההורים, הוא כן גילה כי אינטליגנציה גבוהה בגיל צעיר מנבאת היחלשות באמונה הדתית שנים רבות לאחר מכן. מחקר נוסף, שנערכך ב-2009 על ידי ריצ’ארד לין מאוניברסיטת אולסטר, השווה אמונות דתיות וממוצע לאומי במבדקי IQ ב-137 מדינות. במידגם שלהם, ב-23 מדינות בלבד שיעור האתיאיסטים הגיעה ל-20%, והתגלה מיתאם ביניהן לבין ניקוד ממוצע גבוה יותר ב-IQ. מחקר זה ספג ביקורת על כך שלא לקח בחשבון משתנים כמו מצב חברתי, כלכלי ומשתנים היסטוריים.
גרף: הקשר בין אמונה לציוני IQ
צוקרמן, סילברמן והול מסכמים במחקר כי על פי המטא אנליזה שלהם, אין כמעט ספק שיש מיתאם שלילי מהותי – קרי, שאנשים דתיים יותר מקבלים ציונים גרועים יותר במבדקי אינטליגנציה. המיתאם שלילי יותר כאשר נמדדות אמונות ולא התנהגות. זאת משום שלעתים אנשים מתנהגים כדתיים אך בפועל לא מאמינים בעל טבעי.
אז למה אנשים אינטליגנטיים יותר נוטים להיות פחות דתיים? החוקרים מונים שלוש סיבות אפשריות. אחת היא כי אנשים אינטליגנטיים נוטים פחות להיות קונפורמוסטיים ועל כן צפויים להתנגד לדוגמה דתית. הנימוק המקובל ביותר הוא כי אנשים אינטליגנטיים לא נוטים לקבל אמונות שאינן נתונות להגיון או למבחנים אמפיריים. ההסבר השלישי הוא כי אינטליגנציה ממלאת עבור האינטליגנטים את תפקיד האמונה עבור המאמינים: היא מספקת להם תחושה של שליטה, היא מאפשרת להם להיות עצמאיים, לתכנן, לקבוע לעצמם מטרות בחיים ולקבל סיפוק מהגשמתן, היא מספקת להם תחושה של הכרה רחבה יותר בדומה לזו שמספקת דת לדתיים, והם נוטים לשאוב עידוד ותמיכה באנשים אחרים ולא בכוחות עליונים.
חשוב לציין כי במיתאם אין הכוונה שאינטליגנציה גבוהה יותר גורמת לאדם להיות פחות דתי. בד בבד, אי אפשר לכנות אדם טיפש רק משום שהוא מאמין.
דרך arstechnica.com. תמונת שער: Shutterstock
