למרות ההשקעה העצומה בבינה מלאכותית בעשרות השנים האחרונות, אנחנו עדיין די רחוקים משחזור מדויק של הכח העצום של המוח האנושי באמצעות מחשבים.
במקום להתבסס על מודלי מיחשוב מסורתיים, IBM החליטה לפתח שפת ארכטיקטורת מיחשוב חדשה לחלוטין – כזו ששואבת את השראתה מהטבע.
במשך שבעים שנים כמעט, מדעני מחשב התבססו כמעט בלעדית על ארכיטקטורת פון ניומן . גם המחשב בו אתם משתמשים עכשיו מתבסס על הפרדיגמה הזו – מערכת דיגיטלית אלקטרונית המופעלת על ידי מעבדים ומתבססת על יחידות עיבוד, כולל יחידה אריתמטית לוגית, יחידת בקרה, זכרון ומנגנוני קלט-פלט.
יחידות אלה מאחסנות ומעבדות את המידע באופן רציף, והן מתבססות על שפות תכנות שפותחו במיוחד עבור הארכיטקטורות האלה.
המוח האנושי, סוג של מחשב בעצמו, פועל במתכונת שונה מאוד. זה מחשב מקבילי, עם יתירות (Redundancy) מרשימה, שמסוגל לעבד בערך 10x16 עיבודים בשנייה. ספק אם הוא סיריאלי כמו מודל פון ניומן או פועל באמצעות שפת תכנות קניינית (על אף, כפי שמדענים קוגניטביים סבורים, סביר להניח שהוא מופעל על ידי אלגוריתמים מקודדים ביולוגית). במקום זאת, הנוירונים והסינפסות במוח מאחסנים ומעבדים מידע בדרך מקבילית במיוחד.
כך בדיוק פועלת שפת התכנות החדשה של IBM, המכונה Corelet. החברה חשפה את תוכניותיה בכנס הבינלאומי בנושא רשתות נוירוניות שנערך בשבוע שעבר בדאלאס.
מדעני IBM מפתחים תוכנת קצה חדשה לשבבי המעבד הניוירו-סינפטי שלהם. החברה מתבססת על ההצלחות האחרונות שלה ב”מיחשוב קוגנטיבי”, שורה של טכנולוגיות אשר “נער הפוסטר” שלהן הוא “ווטסון”, תוכנת הבינה המלאכותית שהשתתפה בשעשועון הטלוויזיה “ג’פרדי”. שפת התכנות החדשה נדרשת משום שביום בו המחשבים הקוגניטיביים של IBM יהפכו למציאות, הם ידרשו שפת תכנות חדשה לחלוטין שתריץ אותם. רוב המחשבים של היום עדייין מתבססים על שפות תכנות שנגזרות מ-FORTRAN, שפה שפותחה במקור בשנות ה-50′ עבור מחשב ה-ENIAC.
התוכנה החדשה פועלת על מחשב על קונבנציונלי, אך מדמה פעולה של רשת עצומה בגודלה של ליבות נוירוסינפטיות. כל ליבה כוללת רשת משלה בת 256 נוירונים הפועלת על פי מודל חדש בו הנוירונים הדיגיטליים מחקים את הטבע העצמאי של נוירונים ביולוגיים. קורלטים, המקבילות של “תוכנות”, מגדירות את התפקוד הבסיסי של הליבות הניורוסינפטיות וניתן לקשר אותן למבנים מורכבים יותר. לכל קורלט יש 256 נקודות קלט ופלט, שמשמשות לחיבור זו לזו.
“הארכיטקטורה המסורתית רציפה מאוד בטבעה, מזיכרון למעבד ובחזרה”, הסביר ד”ר דרמנדרה בראיון ל”פורבס”, “הארכיטקטורה שלנו היא כמו קבוצה של קוביות לגו אשר לכל קוביה תכונות שונות. לכל קורלט תפקוד שונה ואפשר לחבר אותן יחד”. למשל, קורלט יכולה לזהות תנועה, צורה של עצם, או למיין תמונות על פי צבע. כל קורלט עשויה לפעול לאט, אך העיבוד שלהן יהיה מקבילי.
IBM פיתחה 150 קורלטים כחלק מספריה שתשמש מפתחים. החברה מקווה לפתח לבסוף מחשב קוגנטיבי שיתמוך ב-100 טריליות סינפסות. למרות הציפיות, יש גם מגבלות לטכנולוגיה הזו, כפי שמסביר אלכס קנאפ:
“מחשבים היברדיים אלה לא יהיו תחליף למוח האנושי. השבבים והארכיטקטורה של IBM שואבת השראה מהמוח, אך אינם יכולים לפעול כמותו. ‘אנחנו לא יכולים לבנות מוח’, הסביר לי ד”ר מודהא, ‘אך העולם מוצף במידע רב יותר מיום ליום. אנחנו לא יכולים לצפות לאתר הגיון ולשאוב ערך מהמידע הזה בעוד אנחנו ממשיכים להתבסס על סיליקון. אנו מאמינים כי מצאנו את הארכיטקורה הטובה ביותר בנוחים של כח, מהירות ונפח שמחקה את המוח בצורה הטובה והישימה ביותר”.
למרות כל ההתפתחויות במדעים הנוירו-קוגניטיביים, בחקר המוח עדיין רב הנסתר על הגלוי ויעברו שנים רבות בטרם נפצח את סודותיו, אם בכלל. עד אז, קורלט עשויה לאפשר את ביאת הרשתות הסנסוריות התבוניות החדשות שמחקות את יכולות המוח המוכרות לנו במונחים של תפישה, פעולה והכרה.
עוד בסרטון הבא:
פורסם במקור ב-Io9
