ירידה קוגניטיבית תלויית גיל היא טבעית. הכרחית? לא ממש!
אם שכחתם איפה שמתם את המפתחות של האוטו שלך ואינכם מצליחים לזכור כמו פעם, ייתכן שיש לכם בעיה עם יחידות המשנה GluN2B שלכם ובקולטני NMDA שלכם.
ואל תהיה מופתע אם עד מחר לא תזכרו את שמן של היחידות הללו.
ובכן, היחידות והקולטנים האלו עוזרים לכם לזכור דברים, אבל את מאבדים אותם כבר מגיל צעיר מאוד. וזה רק הולך להיות יותר גרוע. לקשישים שבינינו, יכול להיות שיש רק חצי מן היחידות האלו מאשר לאדם צעיר
ברור שירידה קוגניטיבית תלוית גיל היא חלק טבעי של החיים, אך מדעני האוניברסיטה של אורגון פירקו את הבעיה למרכיבים ספציפיים ביותר של המוח. מלבד מכמה בעיות חמורות יותר כמו דמנציה ואלצהיימר, כמעט כולם מאבדים את קבלת זיכרון והיכולות קוגניטיביות כשהם מזדקנים. התהליך הוא בעיצומו בגיל 40 ומתעצם אחרי גיל זה.
אבל אולי זה לא חייב להיות ככה.
“התהליכים הם ביולוגיים, וברגע שנבין באופן מלא את מה שקורה, ייתכן שנוכל להאט או למנוע אותה”, אמרה קאתי מגנוסון, פרופסור במכון לינוס פאולינג. “אולי יש דרכים להשפיע עליהם עם תזונה, הרגלי בריאות, פעילות נפשית או אפילו תרופות.”
מסתבר שהתהליכים הם מורכבים מאוד. במחקר שפורסם זה עתה בכתב עת Journal of Neuroscience, נמצא כי אותו חלבון שמייצב את הקולטנים בבעלי חיים צעירים – מה שתורם ללמידה וזיכרון – יכול להיות בעל השפעה ההפוכה אם יש יותר מדי ממנו בחיים מבוגרים.
במחקר שנעשה לאחרונה, ונתמך על ידי המכון האמריקאי הלאומי לבריאות, מדעני OSU הצליחו לבצע טיפול גנטי בעכברי מעבדה, וגרמו להחזיר חלק מיחידות ה GluN2B. הבדיקות הראו שזה עזר לשפר את הזיכרון שלהם והיכולת הקוגניטיבית בעכברים.
“הקולטן ל NMDA, ידוע מזה עשרות שנים”, אומרת מגנוסון. הוא ממלא תפקיד בזיכרון ולמידה, אבל הוא לא פעיל כל הזמן – נדרש גירוי חזק למדי מסוג כלשהו כדי להפעיל אותו ולאפשר לך להיזכר במשהו שגרתי כמו התלבשות בבוקר”
בתוך הקולטן ל NMDA יש מספר יחידות משנה, ומגנוסון אמר כי המחקר של קבוצתה מצביעל GluN2B כחשוב ביותר שביניהן.
“עד שתהיה בידינו עזרה ספציפית יותר זמינה”, אומרת פרופסור מגנוסון, “העצה הטובה ביותר לשמירה על התפקוד הקוגניטיבי הוא להמשיך להשתמש במוח שלך. לשבור הרגלים ישנים, לעשות דברים בדרכים שונות. לעסוק בפעילות גופנית, לשמור על תזונה טובה ולהבטיח את האינטראקציה חברתית. פעילויות מסוג זה יעזרו לשמור על מאגר “יחידות המשנה” פעיל ומתפקד”.
“ריפוי גנטי כגון זה שכבר ניסינו בעכברים יהיה ככל הנראה הבחירה האחרונה לבני אדם, ולא אפשרות ראשונה”, אומרת פרופסור מגנוסון. אפשרויות תזונתיות או תרופהראשון להיחקר.
“דבר אחד שבאמת נראה די ברור הוא שירידה קוגניטיבית איננה בלתי נמנעת”, אמרה. “המנגנון הוא ביולוגי, אנחנו לומדים למה זה קורה, ונראה שיש דרכים שבעזרתן נהיה מסוגלים להאט או לעצור אותו, או אולי לתקן את קולטני ה-NMDA. אם נדע איך לעשות את זה מבלי לפגוע, אנחנו נעשה את זה.”
מקורות:
1. http://www.sciencedaily.com/releases/2013/08/130807155352.htm
2. The Journal of Neuroscience, 24 July 2013, 33(30): 12300-12305
