facebook_pixel
תוכן מקודם

על תיאוריית ההכלה של ביון: הורה וילד, מטפל ומטופל

אמא ותינוק

מאת דפנה שם טוב

וילפרד ביון היה מטופל בפסיכואנליזה ותלמיד של מלאני קליין אשר גדל בהודו ושירת בצבא האנגלי בזמן מלחמת העולם הראשונה. חוויותיו ועבודתו עם מטופלים סכיזופרניים השפיעו רבות על עיצוב תפיסתו ועל הרחבת התיאוריה של קליין. ביון הגה את המונח "הכלה" שהפך לפופולרי מאד בקרב מטפלים, אנשי חינוך והורים.

ביון ראה בחשיבה ובשפה של מטופלים פסיכוטיים חוסר פשר למראית עין וחווה מולם רגשות עזים בתוך עצמו. רגשות אלה נראו כמשקפים ומתאימים לחיי הנפש שהמטופלים הפסיכוטיים ביטאו. מתוך כך, ביון פיתח את התפיסה שהמטפל הופך להיות 'מיכל' לעיבוד חוויותיו של המטופל, ואילו המטופל ממקם חלק מעצמו בתוך המטפל. חלק נפשי זה הופך להיות 'מוכל' ומקל על חוויותיו הקשות של המטופל.

מתוך התנסויות אלה ביון המשיך ופיתח את החשיבה של קליין לגבי הזדהות השלכתית למושג שקרא לו Reverie- רוורי. הרוורי היא עמדה נפשית של חשיבה או הבנה.

אם נסתכל על אינטראקציה בין אם לתינוק נראה כי האם מנסה לחשוב ולהבין את תינוקה ומה קורה לו עכשיו. פונקציה נפשית זו, של חשיבה והבנה, תוביל אותה לתרגם חוויות לא גולמיות שהתינוק מבטא (או אלמנטים ביתא, בשפתו של ביון), לדבר בעל משמעות שאפשר להבינו ולהכילו (אלמנטים אלפא). לדוגמא: כאשר התינוק בוכה וצורח, האם יכולה לפרש זאת כמשהו נגדה: "הוא שונא אותי", "אני לא אמא טובה", זהו תהליך של הזדהות השלכתית. מנגד, האם יכולה לחשוב ולהבין שהוא חווה חרדה ומשהו שמפריע לו (עמדת הרוורי, בה האם חושבת ומרגישה את התינוק) ובתגובה לכך, לחבקו ולהרגיעו.

במעשה זה היא לקחה את החוויות הגולמיות והלא מודעות של פחד, חרדה ואי נעימות שהתינוק לא יודע כיצד לפרשן ולהכילן, ותרגמה אותן עבורו לדבר שהתינוק יוכל להכיל. תהליך זה הוא מעגלי, שכן כל הבנה חדשה של האם היא לא סוף הדרך, ותמיד יש עוד אלמנטים גולמיים ולא מודעים שעליה לעבד עבור תינוקה ולשתף אותו באופן שיהיה לו מובן יותר.

כמו כן, תהליך זה של עיבוד רגשות התינוק נמשך גם לאחר תקופת הינקות. כך לדוגמה, ילד שכועס ומשתולל ואינו מצליח להרגיע את עצמו, ירוץ להוריו שיסבירו לו כי הוא עייף. גם אם לא יאהב את תשובתם, היא תעודד אותו ותאפשר לו לחשוב על הסיבה העומדת מאחורי תחושותיו, כך שיום אחד יבין אותן בעצמו. ביון גרס כי היות ותהליך זה מזמין פעילות מנטלית מצידו של הילד, הוא מהווה את הבסיס להתפתחות יכולת החשיבה שלו. כלומר, היכולת לשנות את תחושת התסכול שלו היא היכולת לחשוב עליה ולהבין אותה.

ההורה, אם כן, צריך לפתח בתוך עצמו את היכולת והמשאבים לעבד את חוויות הילד ולהרגיע, הן את הילד, והן את עצמו. בתהליך זה הילד יפנים ויזדהה עם היכולות המארגנות של ההורה והם יהפכו לחלק מעצמו. עם הזמן, יכולת זו, לייצוג החוויה הנפשית, תתפתח בתוך הילד עצמו והוא יזדקק פחות להוריו לשם הוויסות הרגשי וההבנה העצמית.

ביון טען כי תהליך הרוורי מתרחש גם בחדר הטיפולים, כאשר המטופל משליך על המטפל את החומרים הלא מודעים ולא מעובדים שקשה לו להכיל (אלמנטים ביתא). תפקיד המטפל, אם כן, להוות מיכל טוב, לחוות בתוך עצמו את החומרים הגולמיים המועברים אליו, ולהחזירם למטופל בצורה מעובדת (אלמנטים אלפא). תהליך זה יאפשר הכלה של רגשות וחוויות קשים, צמיחה והתפתחות של העצמי והקלה של סבל המטופל.

דפנה שם טוב - הפסיכולוגיה האינדיבידואליסטית ע"פ אדלר

תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה

הקליקו כאן כדי להוסיף תגובה

אודות הכותב

דודי שרון

דודי שרון

דודי שרון - אסטרטג ומקדם אתרים. בין היתר אבא ל-30 חתולים :)

Your reaction

חביב
עצוב
מצחיק
OMG
WTF
וואו

תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה

הקליקו כאן כדי להוסיף תגובה

-->