בסוף השבוע התפרסמה ההודעה על מינוי נגה ניר נאמן למגישה מחליפה במהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10, יחד עם המגישות הקבועות תמר איש שלום וטלי מורנו.
הדיווחים על המינוי התמקדו בתשבוחות שנמסרו בהודעה לעיתונות על יכולותיה העיתונאיות של נאמן, שתמשיך בתפקידה כתבת הצרכנות והתעופה של הערוץ, ותוסיף להגיש את מוסף הצרכנות “ברקוד”.
אלה שכל דיון שלא מתייחס לחריגה של ניר נאמן מהסטנדרט היופי המקובל של נשים בתקשורת לוקה בחסר.
בעוד גברים בטלוויזיה יכולים להיות איזה רוני דניאל או אמנון אברמוביץ’ שהם רוצים, היכולות העיתונאיות של נשים בתקשורת מותאמות לגבולות הגזרה שלהן: אם את לא דקיקה וטובת מראה קשה עד מאוד לפרוץ קדימה.
סביר להניח שניר נאמן הייתה מעדיפה שהדיון לא יעסוק במשקל שלה אלא ביכולות המקצועיות שלה. בתמונת יחסי הציבור היא נראית חנוטה בחליפה וקצת כחושה, אלא שעד שנשים מכל הצורות והמשקלים יהיו נוכחות בדרך קבע בפריים טיים שלנו, מינוי כזה הוא ביג דיל. מעבר לכך, מבלי לבחור בכך ניר נאמן הפכה למודל לחיקוי נשי שמשדר מסר לנשים מקומרות שגם הן יכולות לקבל זמן מסך ולא במחיר של דיאטה רצחנית.
ניר נאמן עצמה אמרה ל”לאישה” בעבר שהיא לא נמצאת במרדף אחרי התפוח והפרכית אבל כמו כל אישה לפעמים היא בדיאטה ולפעמים לא. “אני גם מקבלת מלא טיפים לדיאטה”, היא סיפרה, “רוב האנשים אומרים לי שאני הרבה יותר רזה במציאות. אני לא נעלבת. אני מבינה שאני נכנסת אליהם לסלון ומותר להם להגיד לי מה שהם רוצים. יש לי כבר תשובה מוכנה: ‘זה כי יש לכם מסך רחב. אם המסך היה לאורך, הייתי נראית רזה יותר'”.
תמונת שער: לאישה
