בחודש שעבר אושר בישראל התיקון לחוק צער בעלי חיים שיחמיר את האכיפה והענישה כלפי המתעללים. בחוק נקבעה מדרגת חומרה נוספת, ולפיה מי שמתעלל בבעל חיים תוך גרימת סבל חמור בכוונה – דינו ארבע שנות מאסר או קנס של 226 אלף שקלים. עד כה, העונש המירבי על עבירה זו היה שלוש שנות מאסר הקבועות כעונש על עבירת ההתעללות באופן כללי.
החוק גם מרחיב את הסמכויות של גורמי המקצוע האמונים על אכיפת החוק והרחבת חובות הבעלים לטיפול בבעלי החיים ומניעת התעללויות. יוזם החוק, ח”כ איציק שמולי, ציין כי “המטרה הבאה שלנו היא קידום אחריות מנהלים בתאגידים על מקרי התעללות במפעלים ובמשחטות”. עניין שנראה בהחלט דחוף. החודש נגזר עונש מאסר בפועל של 15 חודשים בפועל על תושב אשקלון שרצח גורת כלבים ועל אף שזה נראה מחמיר, עונשים כאלה עדיין מגוחכים ביחס לפשע.
פעילים למען בעלי חיים בקונטיקט חברו עם פעילים נגד אלימות במשפחה כדי ליזום הצעה של מאגר מידע ציבורי לאנשים שביצעו פשעים נגד בעלי חיים. הסיבה לשיתוף הפעולה בין שני הגופים היא כי אנשים שמתעללים בבעלי חיים נוטים יותר גם להתעלל בבני אדם, אלימות בתוך המשפחה במיוחד.
“אנחנו בוחנים דרכים נוספות כדי להבטיח את ביטחון הקורבנות”, אמרה קרן ג’רמוק, הנשיאה והמנכ”לית של הקואליציה של קונטיקט נגד אלימות במשפחה, “בסופו של יום יש קשר הדוק וברור נגד סוגי האלימות השונים”.
מחוקקים בקונטיקט הציעו בעבר הצעות חוק דומות אך לא התקבלו. הדיונים בהצעת החוק החדשה יתחילו ב-3 בפברואר, ואם תתקבל יוקם מאגר רישום ציבורי לאנשים שהורשעו בעבירות נגד בעלי חיים, בדומה למירשמים ציבוריים של פדופילים.
על פי ההצעה, המורשעים עצמם יישאו בעלויות המירשם המקוון מכספי הקנסות שיושתו עליהם. המאגר יכליל מידע מזהה כולל שם מלא, תמונה של העבריין והעבירה בה הורשע. אנשים שהורשעו בפעם הראשונה יופיעו במאגר במשך חמש שנים. עבריינים סדרתיים יופיעו במאגר במשך 10 שנים.
טנסי החלה להפעיל מאגר ארצי דומה ב-1 בינואר וערים ומדינות נוספות מפעילות מירשמים דומים. על פי ההצעה, חנויות לבעלי חיים, ארגוני בעלי חיים ופקידים ציבוריים יידרשו לבצע חיפוש במאגר לפני מכירה או מסירה של בעל חיים.
דרך AP. תמונת שער: Shutterstock
