התחרות בין כלי התקשורת קשה יותר מאי פעם על רקע המשבר הכלכלי והיא גורמת לחלקם לשכוח כל שיקול אנושי ולדרך על כל עקרון אתי בדרך.
אתמול הובאה למנוחות נערה בת 13 שהתאבדה שעות ספורות לאחר שהחמיצה את הטיול השנתי של בית הספר. הסיבה היחידה שאנחנו כותבים על זה כאן היא בגלל הסיקור התקשורתי הנרחב אתמול. אלא שבדיווח הזה נחצו שלושה קווים אדומים שאסור היה לחצות אותם והם ראויים לכל גינוי.
הקו האדום הראשון הוא שלמעט מקרים באמת יוצאי דופן ובלתי נמנעים, אסור לתקשורת לסקר מקרים של התאבדות, בייחוד לא של בני נוער. במקרה הזה לא רק שסיקרו אלא ציטטו הודעות ווטסאפ, תיארו את דרך ההתאבדות ועוד פרטים שאין שום סיבה לפרסם אותם.
הסיבה להימנע מסיקור מקרים כאלה היא שמחקרים הראו כי לדיווחים כאלה יש השפעה שלילית והם מעוררים גל של התאבדויות. אסור שחיפוש אחר סיפור עסיסי יהפוך לשיקול חשוב יותר מחייהם של ילדים.
תקנון האתיקה של מועצת העיתונות קובע כי “בדיווח על התאבדויות על העיתון והעיתונאי לגלות רגישות וזהירות, ובדרך כלל ראוי להימנע מפרסום פרטים על שיטת ההתאבדות”.
הקו האדום השני הוא התרשלות מוחלטת בסיקור. לפחות כלי תקשורת אחד החליט שהסיבה להתאבדות היא כי לנערה לא היה די כסף לשלם עבור הטיול השנתי. אחרים קבעו כי הסיבה להתאבדות הייתה החמצת הטיול. אין שום בסיס להשערות אלה.
הנה אחותה של הנערה:
קו אדום שלישי הוא בפרסום פרטים מזהים על הנערה, כולל שמה ותמונתה. פרסום כזה אינו רק פלישה איומה לפרטיות שלה אלא גם פגיעה מיותרת ואכזרית במשפחה. פרסום כזה הוא סנאף מהגרוע ביותר.
אף עורך בכלי תקשורת לא היה חושב שטרגדיה כזו ראויה לסיקור אם הייתה מתרחשת חלילה במשפחתו אך משום מה נדמה להם שזה תקין כשמדובר בנערה זרה. אם כלי תקשורת אחרת טועה בצורה כל כך אומללה אין סיבה לחקות אותו כמו עדר חסר מחשבה. אפשר רק לקוות שזו תקלה חד פעמית שלא תחזור על עצמה. במקרה הנוכחי הנזק כבר נעשה.
תמונת שער: Shutterstock
