8 תיאוריות מסתוריות ולא ידועות על וינסנט ואן גוך שממשיכות להטריד אותנו

אחד הציירים האהובים והחשובים, וינסנט ואך גוך, השאיר מאחוריו לא רק ציורים מלנכוליים ודימוי של אמן מיוסר אלא גם תיאוריות מסתוריות רבות אודותיו. חייו של הצייר האייקוני והפוסט אימפרסיוניסטי נסתרים מהציבור כפי שהם גלויים. כל פעם נראה כי גילוי חדש נחשף עליו ועד היום לרבים מאיתנו קשה להאמין שהוא מכר רק ציור אחד במהלך חייו. אם כבר מדברים על תזמון בחיים, נראה כי האיש הקדים את זמנו. 

האם ואן גוך היה באמת בלתי יציב? האם ציוריו משתנים על פני זמן? ומה נסגר כבר עם האוזן הכרותה? הנה הצצה לכמה מהתיאוריות המעניינות סביב האיש והמכחול שעדיין מעוררות דיון בכל העולם. גם אם לא נגלה באופן חד משמעי מה היה, כמו תמיד, נאמין במה שאנחנו נרצה להאמין. מדובר ללא ספק באחד הציירים המופלאים אי פעם וכה חבל שהוא לא כאן לראות עד כמה מהללים את יצירותיו.

1. הסעודה האחרונה הנסתרת

ואן גוך אולי הסתיר את “הסעודה האחרונה” באחד מציוריו. על פניו, הציור “Cafe terrace at night” מציג לכאורה קבוצת פטרונים חסרי ייחוד בבית קפה אבל חוקרים כמו ג’רד בקסטר, הסצינה לאור הירח הייתה סימבוליות דתית, קריצה ל”סעודה האחרונה” של לאונרדו דה וינצ’י. מאחר וסמלי צלב התגלו לאורך כמה מעבודותיו אנשים נוטים לחשוב שהאמירה האמנותית שלו הייתה מורכבת ממה שנראה לעין במבט ראשון.

 

2. הסוד של המערבולות

ציוריו חשפו אולי את אחד העקרונות המדעים בהיסטוריה. מערובולות הן משהו שחוקרים רבים עדיין מנסים לחקור ולפענח. בציור “Starry night” ניתן לראות איך ואן גוך צייר מערבולות באופן מדויק להתנהלותן בטבע. הוא הצליח באופן ויזואלי מהפנט לתת להן ביטוי הולם ונראה כי כאן הוא באמת הקדים את זמנו. הוא הצליח לצייר את התבניתיות שלהן באופן משכנע באטמוספירות שלו. חלק משערים שבזמן שאושפז במוסד לחולי נפש הוא חזה את הדיוק המדעי בהן לנגד עיניו. מה שמוכיח שהטירוף הוא הכי הגיוני שיש.

 

3. החמניות אינן מה שנדמה שהן

חוקרים טוענים שהחמניות האייקוניות שלו היו בכלל מוטציות. לא ברור אם שמתם לב, אבל החמניות של הצייר לא ממש נראות כמו אלו שחלפתן על פניהן במהלך טיול בשדות. הן נראות יותר כמו מוטציות חמודות שיכולות לאכול אותך. אחד החוקרים, ג’ון בורק מאוניברסיטת ג’ורג’יה, טוען שוואן גוך לא צייר את החמניות הרגילות שאתם מכירים אלא גרסאות מחזיקות גן המוטנטי אחת. כשחושבים על זה, היה בהם משהו צמרירי בכלל, כמו כדורי פום פום של מעודדות תיכון. לא בדיוק הפרחים שהייתם מביאים הביתה ליום האם.

 

4. האם הוא היה עיוור צבעים?

ייתכן שהצייר הענק היה בכלל עיוור צבעים. ישנה טענה שלצייר היה קשה לקלוט גוונים של אדום. קאזונורי אסד, מומחה ראייה יפני, עניין זה יסביר את הצביעה ה”קשוחה” ואת פלטת הצבעים הכבדה שלו. אסד אף פיתח אפליקציה הנקראת “סימלוטור ראייה כרומטית” המשקפת מצבי עיוורון שונים וביניהם, התיאוריה סביב עיוורון הצבעים האפשרי של ואן גוך.

 

5. אולי הוא לא חתך את אוזנו

שמעתם? כן, איך אפשר בכלל לדמיין עולם בו הצייר לא חתך לעצמו את האוזן ושלח לבחורה בשם רייצ’ל? שני חוקרים מהמבורג, האנס קאופמן וריטה ויילדגאנס מתעקשים שוואן גוך המציא את הסאגה כדי לחפות על האשם האמיתי: הצייר פול גוגן שלכאורה חתך את אוזנו במהלך ויכוח סוער. גוגן גם אהב סייף, מה שהופך את העסק למשכנע עוד יותר. הוכחה לכך לדבריהם נמצאת במכתב ששלח ואן גוך לגוגן: “אני אשמור על שתיקה בעניין הזה וגם אתה”.

 

6. אולי הצייר הדגול לא היה ב”מאניה” כזו חזקה כפי שסוברים

מומחי אמנם רואים בציוריו ביטוי לטירוף ספונטני אבל אחרים דוגלים בתפישה שואן גוך היה למעשה צייר מסורתי ואנליטי. למשל, הציור “חדר שינה בארל” נודע בשל הקירות הכחולים והרצפה הצהובה, מה שיוצר אפקט חשוך. מומחים גילו שהצבע הכחול היה יותר בגוון לילך, צבע הרבה יותר מסורתי ורגוע. מנהל מוזיאון ואן גוך, אקסל רוגר, מספר איך נוטים לחשוב שהאיש פשוט שפך צבע על הקנבס אבל הוא היה הרבה יותר מחושב ומתודי מזה. הוא היה מודע לצבעים, איך להשתמש בהם ולקומפוזיציות. “הוא היה ממוקד מטרה”, אומר רוגר.

 

7. מה עלה בגורלו?

האם הוא נרצח? כך סוברים רבים. ההנחה הרווחת היא שהאיש התאבד בגיל 37 אבל ישנן הנחות שהוא בכלל נרצח. לכאורה הוא ירה לעצמו בבטן ואז הלך עוד מייל עד לחדרו. אבל זה לא ממש נשמע הגיוני. נטען שבגלל הפרסונה שנוצרה, של צייר מיוסר, שתיאוריית ההתאבדות תפסה מהר ללא הוכחות פיזיות חותכות או ידיעה ברורה שהצייר רצה לסיים את חייו. סופסוף הוא התחיל להתפרסם והוא לא הצהיר על כוונות להיעלם.

 

8. ציוריו מלבינים עם השנים

ואן גוך השתמש בציוריו בצבע סינתטי המבוסס על תחמוצת עופרת. לצערנו, החומר לא מחזיק מעמד וגורם לצבע חזק כמו אדום להיעלם עם הזמן כשנחשף לאור. “חלק מהפיגמנטים שהשתמש בהם כן התאדו קצת עם הזמן”, טוענת פרנססקה קסדיו, מדענית בעלת מכון לאמנות, “אבל הופתעתי לגלות שגם הפיגמנט המינרלי בצבע אדום בו השתמש הכשיל אותו”

דרך Huff Post. תמונות: Shutterstock

מנוי
הודע ל
guest

0 תגובות
ישנים
חדשים פופולרים
Inline Feedbacks
הצג את כל התגובות
Forgot your password?

Note: Your password will be generated automatically and sent to your email address.

Forgot Your Password?

Enter your email address and we'll send you a link you can use to pick a new password.

דילוג לתוכן