מיליון ערוצי סרטים, טריליון ערוצי סדרות, ערוץ ראשון, ערוץ שני, ערוץ 10 זו רק ההתחלה. אם יש לכם טלוויזיה בסלון, יש לכם גישה לכמות בלתי נתפסת של תכנים. מספיק שתהיה לכם חצי שעה פנויה ביום אחרי העבודה, כדאי שתהפכו את השלט לחבר הכי טוב שלכם ופשוט תתחילו לזפזפ.
הרי למה להתחיל “לעבוד” בלנסות לבחור משהו ספציפי לראות מתוך ספריה בלתי נגמרת של תכנים בינוניים בתואמי Netflix, כשאפשר פשוט להתרווח על הספה ולמצוא תכנים במנוחה? זו הרי הסיבה בגללה אנחנו מתיישבים מול הטלוויזיה בסוף היום. אנחנו רוצים להירגע ולנוח – וזפזופ הוא החבר המושלם לכך.
כדי לתת את הכבוד הראוי לטלוויזיה ושעות הבידור הרבות שהיא סיפקה לנו – הנה חמישה ממצאים מפתיעים על זפזופ שנמצאו במחקרים שונים. זכרו אותם בפעם הבאה שאתם שוקעים בכורסה ויוצאים למסע הזפזופ.
1. זפזופ הוא עדיין הדרך הטובה ביותר להכיר סדרות חדשות
הייתם חושבים שבעולם שמלא בספריות VOD, נטפליקסים וכו’ אנשים ינטשו את הזפזופ – אבל בפועל הפעולה הזו, שנמצאת איתנו פחות או יותר מראשית ימי השידור, חושפת הכי הרבה אנשים לתכנים חדשים.
במחקר שנערך לפני כשנה על ידי CEA Market Research התגלה ש-50% מהצופים מגלים סדרות טלוויזיה חדשות דרך זפזופ (לעומת 27% בשירותי רשת כמו נטפליקס). גם כשמדובר בסרטים התמונה דומה: 44% מהקהל מגלה סרטים חדשים ואהובים בזפזופ – הרבה יותר מאשר הוא מגלה כאלה בטריילרים בקולנוע (39%).
כשמזפזפים יוצאים למסע בכל מה שיש לטלוויזיה להציע באותו רגע – וזה לא באמת מפתיע שזו עדיין הדרך המועדפת להתאהב בסדרות וסרטים חדשים.
2. זפזופ משפיע גם על התכנים עצמם
למרות שליוצרי הטלוויזיה אין יכולת להשפיע על הזפזופ של הצופים שלהם – התופעה כן שינתה גם את מלאכת יצירת הטלוויזיה. כדי לשמור על תשומת לבם של הצופים, יוצרי הטלוויזיה נאלצו ליצור תכנים קצביים יותר, שתופסים ולא מרפים מהצופים.
חוקר המדיה הנרי ג’נקינס נותן כדוגמה את American Idol, תוכנית שמורכבת מסגמנטים קצרים יחסית (שירים), ודואגת להשאיר את הצופים במתח לפני הפסקת הפרסומות כדי לגרום להם להישאר בערוץ. סדרות ריאליטי אחרות דואגות להרכיב את הפרקים שלהן מסצנות קצרות יחסית עם קונפליקטים מאוד ברורים, שאפשר לצפות ולהבין גם אם מצטרפים אליהן באמצע. תמיד יודעים מי נגד מי ולמה – וקל מאוד להבין איזה מתמודד צריך לעודד ולמי צריך לצעוק בוז.
המטרה, לפי ג’נקינס, היא לפרוט על נימי הנפש של המזפזפים, ולהשתמש בקצב החלפת התכנים הגבוה שהם רגילים אליו כדי למשוך אותם ולהפוך אותם לקהל חוזר ונאמן.
3. אנשים לא מזפזפים מספיק
ערוצי הטלוויזיה יודעים שמספיק להיט גדול אחד כדי להציל ערב שידורים שלם. מחקר שבדק את הרגלי הצפייה של האיטלקים בין 1990 ל-2003 גילה שברגע שצופי טלוויזיה “ננעלים” על תוכנית מסוימת – הסיכויים שהם יזפזפו הלאה אחריה קטנים, אפילו אם בפועל הם משתעממים. איש הפרסום סטיבן שטנברג אמר פעם ש”גם אם תקריאו את ספר הטלפונים אחרי פרק חדש של סיינפלד תקבלו רייטינג של 25%”.
המסקנה? אנשים לא תמיד ראציונליים כשזה מגיע לטלוויזיה. אולי הם פשוט מתעצלים להרים את השלט מהשולחן. אבל כשהזמן הפנוי שלנו כל כך מצומצם והמסך מלא בתכנים מעניינים, אין באמת סיבה להישאר מול ערוצים אחרי שהם הפסיקו לעניין אותנו. סביר להניח שבערוץ אחר יהיה משהו הרבה יותר מעניין.
4. ביניכם לבין התוכן שירתק אתכם מפרידות פחות מעשר דקות
כמה זמן אנשים מזפזפים עד שהם מוצאים מה לראות? ב-2013 נערך מחקר ששאל אנשים כמה זמן הם מבלים בזפזופ עד שהם מתבייתים על תוכן שמעניין אותם. כמעט 50% מהמשתתפים העידו על עצמם שהם מזפזפים פחות מ-10 דקות עד שהם מוצאים מה לראות – מה שאומר שסביר להניח שזה גם פרק הזמן שאתם תצטרכו בין הרגע שתתיישבו בכורסה עד שתמצאו מול מה להתרווח.
בערך 26% מהנשאלים העידו שלוקחות להם בין 10 ל-20 דקות, קצת יותר מ-10% אמרו שהם צריכים חצי שעה, ורק אחוזים בודדים ענו שהם צריכים בין 40 ל-50 דקות או למעלה משעה בשביל למצוא את מה שהם לא ידעו שהם מחפשים.
עם ריבוי הערוצים שלנו – סביר להניח שאתם תמצאו הרבה קודם.
5. זפזופ לא באמת מציל אתכם מחשיפה לפרסומות
אם אתם נוהגים לזפזפ בדיוק כשמתחילה הפסקת הפרסומות וחושבים שכך לא תחשפו לתכנים פרסומיים – אתם טועים. ב-2003 ערך חוקר התקשורת רוברט נליס מחקר בזפזופ: הוא בחר שעה אקראית, לקח את שלט הטלוויזיה, זפזפז בין כל הערוצים וכתב את מה שהוא רואה במסמך טקסט שהפך למה שהוא קורא “טקסט זפזופ”. לאחר מכן הוא ניתח את המסמך והגיע למסקנה מפתיעה: זפזופ לא באמת מסתיר פרסומות.
במהלך הזפזופ נליס נפל מדי פעם על הפסקות פרסומות, וגם כשראה תכנים “אמיתיים” הוא מצא בהם הרבה מאוד לוגואים מסחריים מפוזרים בכל מקום. וזה היה, להזכירכם, ב-2003. מאז תעשיית הטלוויזיה השתפרה בכל הקשור לתוכן שיווקי, שלא לדבר על תיאום של ערוצים שונים בזמן הפסקות הפרסומות שלהם.
זפזופ מעולה להרבה דברים, אבל הוא לא מה שימנע מהמפרסמים להגיע אליכם. לפיכך, עדיין חשוב לזכור שגם טלוויזיה צריך לראות באחריות.
מעניין לראות כיצד הזפזופ נשאר רלוונטי בדיוק כשהיה לפני עשר ועשרים שנים. לא משנה כמה שוק הטלוויזיה מסביב משתנה, חווית הצפייה עם השלט נשארה האהובה והפופולארית ביותר גם היום. די ברור למה: איך עוד תוכלו לצאת להרפתקה בין עשרות ערוצים המשדרים תכנים מעניינים בלי לקום מהכורסה, לגלות סדרות וסרטים חדשים שלא הכרתם וכל זאת בלי לעבוד קשה? לא מאמינים? קפצו לסלון, קחו את השלט ונסו בעצמכם. נראה אתכם מצליחים להתנתק.
רוצים חוויית זפזופ איכותית? היכנסו לראות מה יש ל-yes להציע
תמונת שער: Shutterstock
