עם השנים, נהפך כתב העת למקצועי יותר ויותר ומתכונתו התקבעה על פי המתכונת שמאפיינת את העיתונים המדעיים של ימינו: כל מחקר שמוצג בו עבר בדיקה מדעית על ידי מדענים אחרים מאותו התחום, זאת כדי לוודא את אמינותו המדעית של המחקר ולהצביע על תיקונים (או גניזה), אם צריך.
הקפיצה הגדולה הבאה באמצעי הפצת ידע מדעי מקצועי הגיעה רק 330 שנים מאוחר יותר – עם המעבר לפרסום מחקרים מדעיים באינטרנט. הוצאת כתב העת המדעי הראשון מסמלת במידה רבה את תחילתו של עידן המדע. כלומר, את המעבר מעידן בו לאמונות תפלות היה חלק חשוב יותר בחיי האנשים מאשר עובדות לעידן שבו עולמנו נחקר בשיטתיות. שינוי זה מסמל גם מעבר מעידן שבו האמינו שדברים פועלים בצורה מסוימת לעידן שבו יודעים שדברים פועלים בצורה מסוימת.
מדע ואמונה
על דרך השלילה ניתן לקבוע שתיאוריה שאינה מדעית (אמונה, למשל) לא ניתן להפריך. כך, את קיומו של אל זה או אחר לא ניתן להפריך. לכן, על פי פופר, זו אינה תיאוריה מדעית, או רעיון שיש לו אחיזה בעובדות, אלא רק רעיון שנשען על אמונתם של אנשים.
30 אלף עיתונים
המעבר מתרבות אנושית שמקדשת אמונה אל תרבות שמסתמכת על עובדות ומדע, הביא את האדם להתפתחות טכנולוגית ומוסרית מואצת במאות האחרונות. מובן שאין לזלזל בהישגים שהושגו לפני המהפכה המדעית, אבל קצב ההתקדמות במאות האחרונות הוא חסר תקדים בהיסטוריה האנושית. מהפכת המידע (האינטרנט והסלולרי) של 20 השנה האחרונות משלימה את המהפכה המדעית משום שהיא מספקת גישה לידע המדעי והטכנולוגי להמוני בני אדם ברחבי העולם. אין ספק שהתפתחות מואצת זו גם מביאה לנזק, אך כאן המדע גם כן יכול לבוא לעזרה – בתיקון או במניעת נזקים נוספים.
כיום, מתפרסמים באופן קבע בעולם כ-30 אלף עיתונים מדעיים. מאות אלפי המחקרים שמוצגים בהם עוברים בחינה על ידי חוקרים אחרים כדי לוודא שהם טובים ואמינים. אפשר לגלות שם דברים מדהימים על העולם שבו אנחנו חיים (ועל עולמות אחרים), אבל נדמה שאחת העובדות המסקרנות ביותר היא שהעיתון Philosophical Transactions עדיין יוצא לאור באורח קבע, גם בגיל 350.