המוני ישראל שהגיעו לגני יהושע אתמול כדי לחגוג את יום העצמאות ב"על האש" מסורתי נתקלו בפרובוקציה החדשה של חברי הקבוצה האקטיביסטית הטבעונית "269" – מיצג בו גופות אמיתיות של חתולים וחולדות הונחו על מנגלים, לצד פעילים טבעוניים שנשנשו מ״גופת חתול״ שהורכבה מרכיבים צמחיים.
התגובות לא אחרו להגיע. פעילי ״269״ העידו שהחוגגים בפארק התייחסו אליהם באלימות קשה (הן פיזית והן מילולית), וגם הגולשים בפייסבוק שנחשפו לפרובוקציה לא היו מרוצים. רוב התגובות למיזם היו שליליות, ורבים כתבו שזו לא הדרך לשכנע אוכלי בשר לעבור לטבעונות. האירוע עצמו הסתיים במעצר של שמונה מפעילי הקבוצה.
״הוצאנו את המיצג הזה אל הפועל על מנת למחות ולהבהיר את הצביעות המושרשת באכילת פרות, דגים ותרנגולות ובמקביל להזדעזע מעצם המחשבה על פגיעה בחתול או כלב!״, כתבו אנשי 269 כדי להסביר את המיצג שלהם: ״המין האנושי חייב להבין שאכילת, לבישת או ניצול בעלי חיים בכל דרך זה דבר פסול מהיסוד, לא משנה לאיזה מין ביולוגי שייך בעל החיים או איך הוא מת בדרך אל הגריל. שמחת חג לא אמורה לבוא על חשבון טבח בחפים מפשע!״ הגופות, יש לציין, נאספו מווטרינרים ברחבי העיר.
הקישור בין חגי ישראל להרג המוני של בעלי חיים למטרות מאכל אינו חדש אצל הטבעונים. בימים המובילים לרוב החגים עולות מכירות המוצרים הבשריים, וכדי לעמוד בביקוש צריכה תעשיית הבשר לספק לחנויות המזון יותר סחורה. בזמן שהישראלים שמחים, החיות של תעשיית המזון נהרגות בקצב הולך וגובר. אך האם הדרך של 269 להציג את המסר הזה אפקטיבית? האם מישהו בכלל יכול להבין את כוונת המשורר מעבר לפרובוקציה?
צריך להגיד – למרות שנהוג להסתכל על הטבעונים כמקשה אחת, זה לא המצב בפועל. קיימים ״סוגים״ רבים של טבעוניים, וקבוצת 269 נחשבת לאחת היותר קיצוניות. חברי הקבוצה ידועים בפעולות הקיצוניות והפרובוקטיביות שלהם, כגון סימון גופם במספר 269 (מספרו הסידורי של עגל שהתחבב על מייסד התנועה), צביעת מזרקות בתל-אביב באדום ופיזור חלקי גופות פרות בסמוך אליהן ועוד.
סביר להניח שיש גם טבעונים שיחשבו שהפעילויות האלה, למרות ההדהוד התקשורתי שלהן, אינן באמת מקדמות את מטרת הטבעונות -אלא מקדמות בעיקר את יצרי הפרובוקציה והפרסום של מייסדי התנועה. האם מישהו מאוכלי הבשר בפארק באמת קיפל את המנגל אחרי שראה את גופות החתולים? בעוד טבעונים מסויימים רואים את ההקשר בין גופות חתולים לנתחי בשר למאכל, אוכלי הבשר לאו דווקא בהכרח עושים את הקישור, ו״זריקת גופות״ מול העיניים שלהם יכול ליצור דווקא את התוצאה ההפוכה. הרי אכילת בשר היא עניין תרבותי שהושרש במשך מאות שנים, ולא ברור איך מצפים פעילים טבעוניים להסביר לאוכלי הבשר על הבעייתיות שבעניין תוך כדי שימוש בסמלים שהתרבות מראש לא מקבלת בעין יפה את אכילתם. מצד שני, פעילויות כגון אלה עושות באזז. עובדה שהסיפור הזה קיבל כיסוי בכלי תקשורת רבים – כיסוי שפעילות הסברה ״סטנדרטית״ יותר וודאי לא היה זוכה בו.
בסופו של דבר, הטבעונות היתה ונשארה נושא רגיש ללא מעט אנשים. חברי 269 גרמו בחילה ללא מעט גולשים, שאולי משתווה לבחילה שהם חשים כשהם רואים מישהו אוכל שאוורמה ברחוב. שאלת הגבול היא שאלה אינדבדואלית, ולדעתי היא גם שאלה שפוגעת בסופו של דבר במסרים הטבעוניים ש-269 מנסים לקדם: אוכלי בשר רבים שיראו את הפרובוקציה הזו יחסמו את עצמם בעתיד להסברה שפויה יותר על טבעונות, כי לא יסכימו לקחת ברצינות את ה״תנועה״ שחלק מחבריה מתנהגים שוב ושוב כתיכוניסטים מרדניים. לא יעזור עד כמה הצידוק המוסרי מאחורי הפעולות נכון – לפעמים צריך לחשוב לעומק על התוכן ועל איך הוא יתקבל אצל ההמונים שאתם מנסים ״לתקן״ – ולא רק על הצורה המיטבית ביותר שתביא כותרות בעיתון.
במילים אחרות, כן, אתם צודקים, אבל לא חכמים. כן, אוכלי הבשר נוהגים בצביעות כאשר הם מוקירים ואוהבים בעלי חיים מסוימים ואוכלים אחרים. אך הזירה התודעתית אינה מוכרעת באמצעות מפגני הלם וזעזוע. הציבור הרחב אינו באמת זקוק לתזכורת כי הוא אוכל חיות מתות ותורם לתעשיה שגורמת סבל לבעלי חיים לכל אורך הדרך. נפנוף פגרים לא יגרום להם לפקוח עיניים ורק יגרום להם להתחפר בצדקתם ולזהות את הטבעונות עם קיצוניות. אפשר לחשוד שבעצם, יותר מכל נח לטבעונים הקיצוניים האלה עם בידודם והם מטיחים את פגרי החיות בפרצופה של החברה כצעד קלאסי של תרבות נגד ששואפת להתבדל. לא רק שהאג'נדה שלהם לא מקדמת טבעונות אלא להפך: היא מגדירה עצמה באמצעות השלילה: היא כל מה שהתרבות הקרניבורית אינה. במובן זה, המשך המצב הקיים נח לחברי 269.
תמונת שער דרך הפייסבוק של 269
