״מיעוט בדיכוי״ (Majorité Opprimée בשפת המקור) הוא סרט קצר בן 10 דקות שמסביר על דרך ההיפוך את המצב הלא פשוט אליו נקלעות בחורות במרחב הציבורי.
בעולם של הסרט חל היפוך מגדרי: נשים הם המין הדומיננטי והשולט, בעוד הגברים הופכים לסוג של שטח הפקר, כר פורה להטרדות מיניות. גיבור הסרט בסך הכל מנסה להגיע לעבודה, אך בדרך נתקל בהטרדות רבות שמגיעות לאלימות של ממש.
קוראים מגיבים על “נטופיה”: “ספרם של יסמין וגל, משקף היטב את התקופה שבה הוא נוצר בדיוק כמו ש-1984 שיקף את התקופה שבה הוא נוצר” – דוד וייל (פרסומת)
אבל זה לא החלק הכי קשה ביום שלו, משום שגם בתחנת המשטרה החוקרת לא מתייחסת אליו ברצינות, וכשהוא מתלונן בפני אישתו על הדיכוי הפמיניסטי היא מאבדת את כל הסבלנות. לא נעים בכלל.
המסר אולי קצת מואכל בכפית, אבל הסרט עצמו פשוט ובהיר מספיק, ובסופו של דבר זה לא מרגיש מטיפני מדי. מה שזה כן זה בהחלט מעורר מחשבה – במיוחד בשוט המהורהר האחרון, שמחזיר אותנו לעולם האמיתי בו אנחנו חיים, בו מטאפורה שנראית מוקצנת של מין אחד היא המציאות היומיומי של המין השני.
דרך Upworthy
תודה לדניאל בן שושן!
