עד ינואר, 2013, אמנדה חיה חיים רגילים למדי. היא עבדה בעבודה משרדית, התעניינה בסצינה הגותית, והפעילה חשבון טוויטר בו סיפרה לעוקביה על חייה. ואז היא קיבלה מהמרפאה את הטלפון הגורלי.
״אנחנו רוצים לדבר על תוצאות הבדיקות שערכת״, סיפר לה הרופא. כעבור יומיים היא קיבלה את הבשורה שאף אחד לא רוצה לשמוע: אמנדה חולה בסרטן סופני במוח, ונותרו לה שבועות ספורים לחיות.
Results are in: advanced glioblastoma multiforme.
— Amanda (@TrappedAtMyDesk) January 18, 2013
אמנדה חיה ארבעה חודשים מהרגע שהיא קיבלה את ההודעה האיומה עד לרגע בו נפרדה מהעולם הזה בבית החולים. במהלך החודשים האלה היא דאגה לעדכן את חשבון הטוויטר שלה (מלבד הפסקה של כחודשיים באמצע, בה היא נסעה לטייל בעולם בלי הסמרטפון שלה). הציוצים שלה הפכו למצבה וירטואלית שמספקת הצצה למה שעובר על מי שעולמה חרב עליה.
I just resigned from my #goc job. No point when I have 3mths to live, right? I wonder if I’ll get my pension money.
— Amanda (@TrappedAtMyDesk) January 21, 2013
״הרגע התפטרתי מהעבודה שלי. אין ממש טעם להמשיך כשיש לי רק שלושה חודשים לחיות, נכון? מעניין אם אקבל את כספי הפנסיה שלי״.
על הטיול שלה היא כתבה:
It was amazing. Beaches, cages, ruins, forest, huge turtles, cheap booze, dancing, learning Spanish, meeting people… @spydergrrl
— Amanda (@TrappedAtMyDesk) March 25, 2013
היה מדהים. חופים, כלובים, עתיקות, יערות, צבי ענק, אלכוהול זול, ריקודים. למדתי ספרדית ופגשתי אנשים.
Started to get v sick, so I came home, @spydergrrl.
— Amanda (@TrappedAtMyDesk) March 25, 2013
התחלתי להרגיש מאוד מאוד חולה, אז חזרתי הביתה.
בימים האחרונים לפני מותה היא הספיקה לדבר פעם אחרונה עם אימה, איתה היא לא דיברה עד אז חמש שנים:
Tonight I have to get up the nerve to call my mom who hasnt spoken to me in 5 years
— Amanda (@TrappedAtMyDesk) March 25, 2013
הלילה אני חייבת להעז להתקשר לאמא שלי, שלא דיברה איתי כבר חמש שנים.
Don’t spend time being angry at people. Forgive them. Life is entirely too short.
— Amanda (@TrappedAtMyDesk) April 10, 2013
אל תבזבזו את החיים שלכם בכעס על אחרים. סלחו להם. החיים קצרים מדי.
ב-10.4 נפרדה אמנדה מהעוקבים שלה ומהבית שלה:
Tomorrow, I go back into the hospital for the last time. Thank you all for the good vibes. Be good to each other. #quietlastnight
— Amanda (@TrappedAtMyDesk) April 10, 2013
מחר, אחזור לבית החולים בפעם האחרונה. תודה לכולם על האנרגיות הטובות. היו טובים אחד לרעהו.
כעבור חמישה ימים אחיה הגדול של אמנדה, ג׳יימס, הודיעה לעוקביה שהמאבק הקצר שלה במחלה הסתיים.
My dear little sister Amanda passed away from brain cancer late last night. -James
— Amanda (@TrappedAtMyDesk) April 15, 2013
אחותי הקטנה והיקרה אמנדה נפטרה מגידול במוחה אתמול בלילה.
הסרטון מטה, שמאגד כמה מציוציה של אמנדה, נוצר על ידי הבלוגרית שנון מקרת׳י ששמעה על חשבון הטוויטר והחליטה להנציח את הטוויטר הזה בסרטון זכרון שיספר קצת על הסיפור שלה.
אותי ריגשו במיוחד שני ציוצים מהחיים הקודמים של אמנדה, לפני שהיא התוודעה לדבר מחלתה. הראשון עצוב במיוחד ומספר על כך שהיא פספסה את ארוחת חג המולד המשפחתית, כשלושה שבועות לפני האבחון שלה:
My flight home has been cancelled thanks to the snowstorm. Im going to miss my family Xmas. Debating driving home but will be 16 hrs drive
— Amanda (@TrappedAtMyDesk) December 27, 2012
הטיסה שלי הביתה בוטלה תודות לסופת השלגים. אני הולכת לפספס את המשפחה שלי בחג המולד. שוקלת לנסוע הביתה אבל מדובר בנסיעה של 16 שעות.
הציוץ הנוסף, מספטמבר 2012, מקבל משמעות אחרת לגמרי אחרי מותה:
I hate my brain. I’m in Vancouver for meetings, but my brain thinks I went to the east coast. Not fair at all.
— Amanda (@TrappedAtMyDesk) September 13, 2012
אני שונאת את המוח שלי. אני נמצאת בוונקובר לצורך פגישות, אבל המוח שלי בטוח שאני נמצאת בחוף המזרחי. ממש לא פייר.
״לא פייר״ הן בהחלט מילים מהדהדות לסיים עמן.
דרך Viral Nova
