הווארד זין, היסטוריון יהודי-אמריקני, פרופסור להיסטוריה ולמדע המדינה, אקטיביסט ומחזאי, מת בינואר, 2010, בגיל 87, ביום בו מת הסופר ג’יי די סלינג’ר.
זין חיבר את רב המכר “היסטוריה עממית של ארצות הברית”, שפורסם לראשונה ב-1980, נחל הצלחה מסחררת ונמכר ביותר ממיליון עותקים.
בספר זין קרא תיגר על המיתוסים של ההיסטוריה האמריקנית או כל היסטוריה המתוארת לרוב מנקודת מבט של המנצחים, והציג אותה מנקודת המבט של המפסידים והמדוכאים, אלה שקולם הושתק. זין תיאר גיבורים אמריקנים רבים, מכריסטופר קולומבוס דרך האבות המייסדים של ארצות הברית, שופטים, נשיאים ומנהיגים, דמוקרטים ורפובליקאים, כאימפריאליסטים תאבי שלטון ובצע, אדישים לסבלם של המונים, ואחראים לחוסר צדק משווע וניצול. הוא פיאר גיבורים אלטרנטיביים כמו תומס פיין, הנרי דיוויד ת’ורו, יוג’ין דבס, אמה גולדמן ומרטין לותר קינג. עוד על זין בכתבה הזו ב”הארץ”.
ראו גם: חילופי דברים קשים בין וולמארט לאשטון קוצ’ר על רקע השכר של עובדיה העניים
בין מעריצי זין נעמי קליין (מחברת “בלי לוגו”), ברוס ספרינגסטין, וודי הארלסון ומאט דיימון, שכתב את התסריט לסרט “סיפורו של וויל האנטינג” (1997) בכיכובו, שבו מביע וויל הצעיר את הערצתו לזין. דיימון לא רק העריץ את זין. ילדותו עברה עליו בבוסטון, בשכנות למשפחת זין ובהמשך הפך לחברו הטוב.
בנאום מעלה דיימון מצטט מדבריו של זין ב-1970 במסגרת עימות על מרי אזרחי. הנאום של דיימון נישא במסגרת אירוע The People Speak, Live! במטרו בשיקגו, ב-31 בינואר, 2012. על אף שהדברים נאמרו לפני יותר מ-40 שנים, הם רלוונטיים יותר מתמיד היום ונוגעים בנושאי הליבה הבוערים בחברה היום.
דיימון מתחיל את דבריו בימים אלה:
“אני מתחיל מההשערה שהעולם הוא הפוך, שהכל השתבש, שהאנשים הלא נכונים בבית הכלא והאנשים הלא נכונים מחוץ לכלא, שהאנשים הלא נכונים נמצאים בעמדות כח, והאנשים הלא נכונים חסרי כח, שהעושר במדינה הזו ובעולם כולו באופן שלא דורש רפורמה קטנה אלא שינוי דרסטי של ההון”. תודה ליסמין לוי על הטיפ.
