בישראל יש כ-700,000 צרכני קנאביס בישראל, על פי נתוני הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול, רובם המוחלט עובדים, מגדלים משפחות, עושים מילואים ומשלמים מיסים ונאלצים – מעבר לאילוץ החוקתי והרדיפה המשטרתית – להתמודד גם עם סטיגמות ילדותיות שמקורן באמריקה של שנות ה-70, לשיטתם של צרכני המריחואנה.
עכשיו הם נחשפים, לפחות חלקם, בדף פייסבוק חדש – יוצאים מהארון הירוק, שמפרסם וידויים של מעשני קנביס, חלקם בגילוי שם, אחרים באופן אנונימי.
“אנשים לא מבינים, אבל הפשע שנעשה כלפי צרכני הקנאביס וכלפי הקנאביס עצמו כצמח, הוא חמור הרבה יותר מזה של הלהט”בים שאליו המונים התחברו בקלות (בלי להפחית מערכו כמובן)”, כתב לי מפעיל הדף.
“הפשע הזה, שהורס חיים של אנשים מכל המינים וכל הגילאים בכל יום, צריך להסתיים לאלתר! קנביס לא מזיק יותר מאלכוהול, סיגריות, קפה, אקונומיקה, סוכר או בשר נא ואיןולו סיבה הגיונית אחת לכך שהוא מוגדר כמסוכן ובלתי חוקי.
הוא מוסיף כי “לגליזציה תעשה טוב מכל בחינה ואנו מאמינים שאחת הדרכים הטובות ביותר לקדם את רעיון זה, היא דרך “יציאה מהארון” שהוכיחה את הצלחתה במאבק הלהט”בים.
צרכני הקנאביס בישראל צריכים להרים ראשם ולהפסיק להתבייש. מי שצריך להתבייש הם אלו שמגוננים על חוקים שגובלים בפשע נגד האנושות”. מפעיל הדף, אגב, שומר על עילום שם, למרבה האירוניה.
“קוראים לי דקל-דוד עוזר ואני מעשן קנאביס. לפעמים מאדה. הפעם הראשונה הייתה כשנהג משאית נתן לי פרח. לא ממש ידעתי מה לעשות ואיך לגלגל את זה. אני ועוד חבר עשינו איזה קומבינה, לא ממש הצליח לנו. +/- בגיל 16. התקופה שעישנתי בה הכי הרבה הייתה בין גיל 22-25, גם בגלל שהייתי בתקופה של לימודים וגם זה עזר להתגבר על קשיי ההתאקלמות לאחר השירות הצבאי בתקופה של פיגועים וכו’. בזכות הקנאביס הצטיינתי בלימודיי. הקנאביס פותח תודעה וחשיבת עומק שמאפשרת הבנה עמוקה של נושאים. הקנאביס לא מלמד אותך כל דבר, אבל הוא כן מלמד אותך דבר אחד (הנובע מהעובדה שהוא לא חוקי): אסור להאמין לממשלה. מאז אני פועל בדרכים שונות ומגוונות להפסקת מדיניות ההפללה ולהסדיר את שוק הקנאביס”.
“לאחר שגיליתי על בשרי שלעשן קנביס זה לא כזה נורא כמו שסיפרו לי, הלכתי וחקרתי. קראתי אין ספור מאמרים, כתבות, מחקרים, סקרים – הכל כדי להבין למה לעזאזל זה לא חוקי? מכל פיסת מידע שהגיע ליידי הבנתי שוב ושוב שלא ברור לי בכלל למה זה עדיין לא חוקי? הרי יש לזה סגולות רפואיות מוכחות (עובדה שזה ניתן ע”י משרד הבריאות כתרופה עם מרשם), הוכח שבשימוש מתון זה לא יוצר נזק משמעותי לגוף (וגם הנזק המזערי הזה נגרם בעיקר על ידי הטבק שמעורבב יחד עם הקנביס), זה לא יוצר אלימות, לא התקפים פסיכוטים, לא אפטיות וגם לא אי-שאפתנות. ההיפך הוא הנכון!
והנה אני היום, אזרח נורמטיבי בן 24, מעשן כמה פעמים בשבוע, לרוב עם חבריי, לפעמים גם לבד, עובד בעבודה מסודרת. עוד כמה חודשים אפילו אהיה סטודנט להנדסה בטכניון (לשם הגעתי עם ציונים ופסיכומטרי שמוכיח שהראש עדיין עובד כמו שעון) ובעיקר – עבריין! עבריין בעל כורחי במדינה שלמענה אני מוכן למות ולתת את כל כולי, אך לא מוכנה להבין שהיא עושה טעות כשהיא הופכת את טובי בניה ובנותיה לפושעים”.
