facebook_pixel

8 סיבות למה ה’צמיחה הכלכלית’ אינה מה שמוכרים לנו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email

כולם מדברים על צמיחה כלכלית ומתיחסים אליה ביראת קודש. לעיתים אף נראה שהיא הפכה לגביע הקדוש של האנושות. צמיחה היא אכן דבר חיובי. אלא שכאשר צמיחה משקפת כלכלה צומחת בעוד האזרח שוקע בה ,פה צריכה להדלק לכולנו הנורה האדומה. משהו לא מסתדר פה.

במאמר זה נפריך שמונה מיתוסים שהמדיה והאקדמיה מספרים לנו על צמיחה בדרך להבין מה לא בסדר פה.

נתחיל עם ההגדרה הכי פשטנית וכללית כדי להבין כיצד בכלל נמדדת צמיחה:
צמיחה כלכלית מוגדרת כגידול בתוצר מקומי גולמי (תמ”ג) .תמ”ג במילים פשוטות מציין את הערך הכספי הכולל של כל הסחורות והשירותים המוגמרים המיוצרים בתוך המדינה בשנה. כמובן שהתמ”ג ודרך חישובו קצת יותר מורכבים ,כך שמי שמעוניין יכול ללמוד על כך יותר מחומר רב הנמצא בנושא ברשת.

נעבור למיתוסים:

1. הצמיחה היא מדד לשגשוג הכלכלי של המדינה.
יש היום קונצנזוס בין חלק גדול של הכלכלנים שצמיחה ,כפי שהיא נמדדת היום, מעידה על השגשוג הכלכלי של המדינה. כמעט ולא תמצאו היום כלכלן שישלול את הטענה הזו. כנראה שהתלהבותם של הכלכלנים לגבי משמעות הצמיחה היתה מצטננת מעט רק אם היו מעיינים בחוות דעתו של הכלכלן וזוכה פרס הנובל ,סיימון סמית’ קוזנץ, שהמציא את דרך חישוב התמ”ג. קוזנץ צוטט בדוח שהוצג לקונגרס ב1934, כמי שאומר:

“המדידה של ההכנסה הלאומית יכולה בקושי רב לתת רמז לגבי שגשוגה הכלכלי של המדינה” [קישור].

בציטוט אחר מ-1962 הוא רומז שמדידת צמיחה כפי שהיא היום שלא מבדילה בין כמות לאיכות, בין עלות מול תועלת ובלי שתצוין מטרתה , עלולה לגרום לנזק בטווח הארוך. נדון בכך בהמשך.

2. צמיחה תורמת לחברה
תנאי הכרחי לפעילות שתתרום לצמיחה כפי שהיא נמדדת היום, היא שיהיו מעורבים בה כספים. מה זה אומר בעצם?
אם למשל תרצו מחר לפתוח בית ספר לכדורגל ,שמבוסס על מאמנים מתנדבים או סתם לגדל ירקות ולחלק את התוצרת לאזרחים מסכנים בחינם- הרי אז לא תרמתם בכלום לצמיחה. אפילו להיפך, במקרה זה פגעתם בה במידה מסוימת, שכן החלפתם פעילות המערבת כספים בפעילות חינמית. זוכרים למשל את נאומו של שר האוצר לפיד שהודיע שהממשלה שמה את האדם העובד במרכז? מדוע הממשלה לא שמה למשל את האדם התורם במרכז או האדם המתנדב או את רווחתו וזמנו הפנוי של האדם במרכז? גם בממשלה יודעים היטב ,שפעילות קהילתית ותרומה לחברה לא יתרמו במאומה לצמיחה.
3. צמיחה משפרת את מצבו של האדם העובד
ההיפך הוא הנכון: דרך חישוב הצמיחה היום מעודדת את האזרח להקדיש יותר ויותר זמן לעבודה ולעבוד יותר ויותר קשה.
נתוני הצמיחה הם יחסיים – הם אינם מבטאים את גודל תפוקת המשק, אלא רק את השינוי החל בו. כלומר פעילות המשק צריכה לגדול בכל שנה ביחס לשנה שעברה (או רבעון קודם) כדי שתהיה צמיחה. לפיכך גם צריך שיהיו עוד צרכנים שיצרכו עוד ועוד מוצרים בקצב הולך וגדל כדי לקיים אותה. אלא שבשביל לצרוך יותר צריך לייצר יותר ומכאן שגם לעבוד יותר, ללוות יותר ולראות פחות את המשפחה.
4. צמיחה היא אמנם חשובה אבל עצירתה תגרום בסך הכל להאטה כלכלית אך לא תסכן את כלל המשק.
הכלכלה הנוכחית בנויה כמו תרמית פרמידה: עצירת הצמיחה אפילו לזמן קצר יחסית עלולה להביא להתמוטטותה. הנה ההסבר למה (לממהרים צפו רק בדקה הראשונה):


5. צמיחה תורמת לרווחת האזרח
טעות. הצמיחה בסך הכל מודדת פעילות כלכלית כלשהיא. יכול להיות למשל שאת רוב הפעילות הכלכלית ירכזו במדינה מספר טיקונים ואזרחים עשירים ,מה שיותיר חלק גדול בעם עני ומובטל. למרות זאת אם הפעילות שמייצרים הטיקונים תהיה מספיק גדולה ,תאורטית מדינה כזו יכולה להיות מהמובילות בצמיחה העולמית. כך ישראל למשל נחשבת היום למדינה עם שיעורי הצמיחה מהגבוהים בOECD אך מנגד גם אזרחיה נחשביםלעניים ביותר בקרב אותן מדינות .

6. הצמיחה היום היא בת קיימא.
עוד מיתוס, אם כי היום כבר יותר ויותר מכירים בטעות זו. כל עץ שנכרת משמש את תעשיית הנייר ,הרהיטים והבניה- קרי כל עץ שנכרת מתורגם מאוחר יותר לכסף. פעילות כלכלית שמעורב בה כסף תורמת כאמור לצמיחה. לכן למממשלה ,שחושבת רק לכמה שנים קדימה, יש אינטרס מבחינה כלכלית טהורה שיכרתו כמה שיותר עצים. זה נכון גם לגבי תוצרת של מפעלים מזהמים. זה נכון גם לגבי בניית מבנים וסלילת כבישים על חשבון שטחים פתוחים וכו’. בכלכלה שמקדשת את הצמיחה -משאבי כדור הארץ והזיהום הם שוליים. כלכלה והשפעתה על הסביבה הם אפילו לא חלק מתוכנית הלימודים של סטודנטים לכלכלה במרבית ממוסדות הלימוד. רק לאחרונה בשל נזקים עצומים שנגרמו לסביבה, ההתנגדות והמודעות נגד כלכלה כזו הולכת וצוברת תאוצה בעיקר בקרב פעילי סביבה. משם זה מקרין גם על הממשלה.

7. הצמיחה מעידה על אושרו של האדם.
הצמיחה לא רק שלא מעידה על אושרו של אדם, אלא אפילו פעילויות המזוהות עם דברים שנחשבים בעיתיים לאדם ,יכולות לתרום לה. לדוגמה: כשאדם נפצע או חולה – הטיפול בו בבית חולים יוצר פעילות כלכלית שתורמת לצמיחה. מצב מלחמה מעודד את הצמיחה ,שכן גורם לפעילות כמו יצור נשק או תחזוקת הצבא שמערבת כסף. מכשיר שנהרס או נגנב תורם לצמיחה ,שכן מאלץ את הציבור לקנות אחד חדש במקומו.
לעומת זאת הצמיחה היום גם יכולה לגרום לאדם להיות מאושר במידה שכסף , חובות , עבודה וצריכת מוצרים עושים אותו כזה.

8. אין אלטרנטיבה טובה יותר מהדרך בה נמדדת הצמיחה היום.

כבר היום ישנם חוגים בקרב הכלכלנים שנתמכים גם על ידי האו”ם ,ה-OECD ,זוכי פרס נובל כמו ג’וזף שטיגליץ ,שמחפשים אחרי נוסחה טובה יותר למדוד צמיחה. מדידה שתתחשב גם במשאבים, שתקח בחשבון קיימות ,את צרכי האדם, את אושרו ועושרו (עד כמה שניתן). מדדים שונים כבר מיושמים במספר מדינות. תוכלו לקרא על כך עוד באתר Beyond GDP
לסיום הנה לפניכם סרטון שנלקח מתוך האתר . הסרטון מטעם הנציבות האירופאית מדבר על הצורך במציאת אלטרנטיבה לדרך שבה מחושב התמ”ג (GDP) היום:

פורסם לראשונה ב”הכלכלה האמיתית

מנוי
הודע ל
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
הצג את כל התגובות
Forgot your password?

Note: Your password will be generated automatically and sent to your email address.

Forgot Your Password?

Enter your email address and we'll send you a link you can use to pick a new password.

דילוג לתוכן