שבוע לפני מותה השיגה המדענית אוטה פון שוודלר פריצת דרך בחקר מחלת הלוקמיה בקרב ילדים. במקביל היא התקדמה בהליך משפטי לקבלת חזקה על ילדיה ומצאה אהבה חדשה בעקבות גירושיה מבעלה זה 16 שנה, ג’ון בריקמן וולס.
זמן קצר לאחר מכן היא נמצאה ללא רוח חיים באמבטיה.
כך נפתחה כתבה מצמררת שפורסמה ב”מירור”. העולם איבד כישרון גדול וארבעה ילדים איבדו את אימם.
המוות של פון שוודלר הוכרז כהתאבדות אך בנה, פלה, סירב להאמין שאימו האהובה תשים את נפשה בכפה. הוא הוציא כל חסכונותיו כדי להוכיח שזה היה רצח. יתר על כן, הוא טען שהוא יודע מי עומד מאחורי המעשה: אביו.
ב-2011 האם, 49, התגוררה בסאלט לייק סיטי וניסתה לזכות בחזקה מלאה על ילדיה. ארבע שנים לפני כן היא התגרשה מבעלה, אותו הכירה כסטודנטית. האב הפך עם הזמן לרופא ילדים מוערך ופון שוודלר החלה את דרכה המקצועית בתחום המחקר. במחקרים שערכה היא גילתה ממצאים חשובים מאוד שפורסמו בהקשר לנגיף ה-HIV. לאחר מכן היא החלה לחקור את מחלת הלוקמיה ורשמה גילויים מעניינים במחקר.
במקביל לקריירת המחקר המשגשגת שלה היה לה חשוב גם להיות אמא טובה ומסורה לילדיה. היא מצאה זמן לעשות קמפינג, לצייר ולטייל איתם. לאחר שנישואיה התפרקו טען בעלה לשעבר כי ניהלה רומן עם מדען ועזבה את הבית בעקבותיו. הילדים נותרו עם האב. ב-2011 פלה כבר היה בן 17 והאב הספיק להתחתן שוב ולהתגרש בשנית. האם יצאה בזמנו עם גבר אחר ומצאה גם את הכוחות למאבק על ילדיה בבית המשפט שאישר לדון בבקשתה. האב הרגיש שהוא מאבד שליטה על ילדיו.
בחודש ספטמבר, 2014, אוטה קבעה להיפגש בביתה עם בן זוגה, נילס, אבל כאשר נילס הגיע לבית הוא מצא אותה נטולת רוח חיים באמבטיה. האם נפלה וקיבלה מכה קטלנית בראש? האם היא התאבדה? לא היו סימני פריצה ובזירת הרצח אותרו רק סכין מטבח וחוברת שצפו במים.
החוקרים הכריזו כי מדובר בהתאבדות אבל נילס ופלה סירבו להאמין. החשוד המיידי היה הבעל לשעבר, וולס, שנחקר ומסר גירסאות מבולבלות בחקירתו: “ישנתי”, אמר, “לא הייתי קרוב לאיזור”. כשנחקר יותר לעומק הוא ענה “איני זוכר” והתחיל להיות מעורפל יותר.
כשוולס בישר לילדים על מותה של אימם הוא התלונן על כך שהפך לחשוד במקום שיותירו אותו לנפשו כדי לנחם אותם. “מה אם עשיתי את זה ואני לא זוכר?”, הוא תהה ובכה והתכרבל כמו תינוק בפינת החדר. כבר אז פלה הבין שאביו אשם.
במקביל, התעוררו סימני שאלה בנושא הסכין בזירה, הפציעות המלאכותיות וכמות גדולה של כדורי הרגעה שנמצאו בדמה של אוטה. מדובר בחומרים כימיים שהאם מעולם לא נטלה. לפני מותה הבעל לשעבר קיבל מירשם לתרופות עבור אמו אך האם לא קיבלה את התרופות מעולם. פלה גם שם לב לשריטה שהופיעה מעל עינו של אביו מיד לאחר מותה של אמו, מה שמעיד על מאבק אפשרי. ג’וני טען שהאשם בשריטה הוא הכלב. פלה התחיל לפחד על חיי אחיו והרגיש שהילדים מתגוררים עם אויב בביתם.
הוא קיווה כי המשטרה תעצור את אביו אבל כאשר היא לא עשתה זאת הוא החליט לקחת את העניינים לידיים. ב-2012, כאשר פלה ציין את יום הולדתו ה-18, הוא עזב את הבית ועבר לגור עם חברים. הוא דאג שכל אחיו ישהו בבתים נפרדים לאחר שפנה לבית המשפט וביקש משמורת על אחיו.
וולס, באופן מדהים למדי, תבע את הבן על שנטל מהבית אלבומים משפחתייים “יקרים”. הבן מצדו תבע את אביו על מותה של אימו. הוא נעזר בכל חסכונותיו כדי לנהל את ההליך המשפטי. עורכי הדין חקרו את הנתבע בשבועה. וולס שינה גירסאות באופן תכוף והודה כי ראה את אשתו לשעבר ביום מותה. ב-2013 הוא נעצר והוגש נגדו כתב אישום על רצח אשתו לשעבר. הבין הצליח להניע את גלגלי הצדק. במשפט שנערך השנה טען ג’וני כי אינו אשם. פלה, שהעיד במשפט, תיאר איך הגיב אביו לבשורה. הוא הגיע עם האחים שלו לחדר ואמר “אוטה מתה והם חושבים שאני עומד מאחורי זה”. בעוד הילדים בכו. “הוא מלמל וגמגם וזרק משפטים כמו ‘האם עשיתי את זה?’, ‘האם אני מפלצת?'”.
מומחה ציין איך אוטה נאבקה כדי לחיות והיו סימנים עליה. על אף טענת ההגנה כי האם התאבדה ואף נפרדה מיקיריה באמצעות תמונה משפחתית שנותרה בזירה אך מנגד היו לה את כל הסיבות לחיות: אהבה חדשה, קריירה, הילדים.
במשפט התברר עד כמה האב תיעב את ניסיונותיה של האם לשמור על קשר עם הילדים וכמה שנא אותה באופן כללי.
לאחר שלוש שנים של מאבק משפטי השופטים פסקו כי האב אשם וגזרו עליו 15 שנות מאסר. פלה נשם לרווחה אך בכך הפרשה טרם הסתיימה. משפחתו של ג’וני תנסה לערער אם כי האמת יצאה לאור מבחינת הבן.
