אני לא מתכוון להלחיץ אבל אם אתם היפוכונדרים אולי כדאי שלא תקראו את ההודעה שפירסם ארגון הבריאות העולמי בשבוע שעבר. על פי ה-WHO, רק ל-34 מדינות בעולם יש תוכניות פעולה נגד “סופרבאגים, חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה – בעיה שכבר קיימת כיום ורק הולכת ומחריפה ככל שעובר הזמן.
“זה האתגר הכי גדול בכל הנוגע למחלות מדבקות היום”, אמר קיג’י פוקודה מארגון הבריאות: “כל הסוגים של מיקרובים, כולל הרבה מאוד וירוסים וטפילים, הופכים לעמידים. זה קורה בכל החלקים בעולם, לכן כל המדינות צריכות לתרום את חלקן כדי להלחם באיום הגלובלי הזה”.
למרות זאת, ולמרות שאין אף גורם מקצועי שלא חושב שעמידות לאנטיביוטיקה היא בעיה גדולה שתוכל לדרדר את רמת הבריאות הממוצעת בעולם הרבה מאוד שנים אחורה, הרבה מאוד מדינות לא באמת נערכות ליום שאחרי. אולי הממונים על הבריאות במדינות האלה חושבים שכל עוד האנטיביוטיקה עובדת אין באמת סיבה לדאגה – או אולי פשוט אין להן מספיק כסף כדי להיערך לאתגרים עתידיים.
כך או אחרת – החיידקים הופכים לעמידים יותר ויותר ולמדע עדיין אין פתרון. “יותר מדינות צריכות להירתם למשימה”, נכתב בדו”ח של ארגון הבריאות.
איך נערכים בכלל לתרחיש כזה? ב-WHO מסבירים שהדבר הכי חשוב בשלב זה הוא ניטור נכון אחרי צריכה והשפעה של תרופות. אם רופאים בכל העולם ידווחו על סוגים חדשים של חיידקים ועמידויות שונות לתרופות – יהיה יותר קל אולי להבין כיצד להתגבר על העמידויות האלה ולפתח תרופות חדשות ויעילות.
עוד דרך להתכונן היא להמעיט את צריכת האנטיביוטיקה, להפסיק למכור תרופות ללא מרשם ובאופן כללי לנסות לאפשר לאנשים להירפא גם בלי כדורים. אם העולם לא יתעורר, או שהמדענים לא יצליחו לעלות על פיתוחים חדשים בעולם התרופות, יש סיכוי לא רע שתוך כמה שנים גם ככה זו כבר לא תהיה אפשרות.
דרך רויטרס | תמונה: Shutterstock
