בארץ יהיה זה נדיר למצוא מרתף, לא כל שכן מרתף עם שלד אך לאתר מרתף ובו קבור שלד של גמל בארץ יהיה הגיוני יותר מאשר שלד כזה באוסטריה. כן זו כבר מסורת אוסטרית להשתמש במרתף כמקום מסתור לרוצחים סדרתיים וחוטפי ילדים, אבל גמל? זה כבר יוצא דופן.
לפני תשע שנים ארכיאולוגים חפרו שלד שלם של גמל מלחמה עות’מאני במרתף בית באוסטריה, ונדרשו להם תשע שנים תמימות כדי לגלות כיצד הגיע ממצא אקזוטי כזה דווקא למקום כזה. במחקר חדש שיצא בכתב העת PLOS ONE הם שופכים אור על התגלית שהדרך אליה התחילה ממש כמו בסרטים.
ב-2006 החלו ארכיאולוגים לחפור במרתף נטוש בחלקה מתקופת ימיי הביניים בטולן שבאוסטריה כדי לפנות מקום למרכז קניות חדש שתוכנן להבנות שם. במהלך העבודה הם נתקלו בשלד הגמל אך הוא לא היה לבד, לצדו היו גם שרידים מהתקופה כמטבעות וחלקים מצלחות קרמיקה. בהתחשב במיקום בו נמצא השלד, במרכז אירופה, הארכיאולוגים חשבו בהתחלה שמדובר בשלד של סוס או פרה. כשהם בדקו לעומק, הם נדהמו לגלות שזה אכן גמל מלחמה מהתקופה הע’ותמנית. “מבט אחד בחוליות הצוואר, הלסת התחתונה ועצמות כף הרגל התחתונה מיד חשף שמדובר בגמל”, סיפר אלפרד גאליק, ארכיאולוג מהאוניברסיטה לרפואה וטרינרית בווינה.
ובכל זאת, תשע שנים? הגילוי שמדובר בגמל היה פשוט יחסית, אך לאחר מכן נותרה לארכיאולוגים “רק” המשימה של לגלות איך בדיוק הגיע גמל אל עיירה השוכנת על גדות נהר הדנובה. כך, במהלך השנים, הם חקרו את הנושא לעומק, ולבסוף הגיעו גליק ועמיתיו הארכיאולוגים והגנטיקאים למסקנה שהגמל שייך לפולשים עות’מנים שצרו על העיר וינה במשך חודשיים בקיץ 1683.
מה שסייע להם להגיע למסקנה זו היה מטבע שמצאו יחד עם הגמל, בו מוטבעת דמותו של המלך לואי ה-14, וכן גם בקבוק תרופת Theriacum מהתקופה. אלה סייעו לחוקרים לתארך את שלד הגמל למאה ה-17, לתקופת המלחמה העות’מאנית-הבסבורגית השנייה, ובד בבד גם לקרב וינה שהתקרחש כאמור ב-1968, בו נבלמה הפלישה העות’מאנית.
מעבר לכך, כדי לקבוע שאכן מדובר בגמל מלחמה ולא ב”סתם גמל” מהתקופה, החוקרים בדקו ולא מצאו סימני מאמץ על השלד, מה שהעיד על כך שהוא לא שימש כגמל משא. אך השברים על גבי השלד שלו הובילו את החוקרים להאמין שהייתה לו ריתמה ושרכבו עליו חיילים עות’מאנים, שהשתמשו גם בגמלים וגם בסוסים ללחימה.
זהו שלד הגמל השלם השני שנמצא עד כה באירופה, אך הראשון שנמצא רחוק כל כך מאיזור מוצאו הטבעי. השלד הנוסף שנמצא היה של גמל דו-דבשתי, שחולץ מאזור נמל תיאודוסיוס בחלק האירופאי של איסטנבול, באזור שקרוב יותר לשלטון העותמאני באותם ימים. מעבר לשני השלדים האלו, נמצאו באירופה גם שרידים פזורים וחלקי שלד של גמלים שתוארכו לתקופה הרומית.
שלדי גמל שלמים הם נדירים באירופה בגלל המחסור במזון שפקד את האזור בזמן המלחמה, מה שהוביל את הלוחמים העות’מאנים לאכול את הגמלים שלהם לאחר שמתו. החוקרים משערים שהגמל הזה לא נאכל כיוון שהשלד שלו נותר שלם והוא ככל הנראה ננטש בידי הלוחמים או נמכר לתושבי העיר. עבור תושבי העיר האוסטרית מדובר היה בבעל חיים אקזוטי ומיוחד אך הם לא ידעו כיצד לטפל בו, הזנחה שגרמה למותו זמן לא רב לאחר שנמכר.
עוד עולה מהמחקר שהגמל היה זכר, גילו היה בן שבע שנים כשמת והוא ככל הנראה סורס. לפי בדיקות דנא שנערכו על השלד של הגמל, עולה גם שהוא היה בן-כלאיים של שני מיני גמלים, חד דבשתי ודו-דבשתי. “הכלאה כמו זו לא הייתה יוצאת דופן באותה תקופה. היה קל יותר להתמודד עם בני כלאיים, הייתה להם סיבלת רבה יותר, הם היו גדולים יותר מהוריהם”, מספר גליק.
דרך: history.com
תמונות: צילום מסך, דרך youtube
