תוך פחות משלושה חודשים עלתה הריבית במשק 3 פעמים, בניסיון להתמודד עם האינפלציה הקרבה והולכת. אומנם מדובר בחלקי אחוז בודדים, אבל כשזה נוגע למשכנתאות – מדובר בהכבדה נוספת על יוקר המחיה הקיים.
יותר מעשור שנים לא העז בנק ישראל להעלות את הריבית במשק, מחשש לפגיעה בכיסם של מיליוני ישראלים. אבל במהלך החודשים האחרונים קצב האינפלציה אילץ את הבנק המרכזי להעלות את הריבית, לא פעם אחת – אלא שלוש פעמים. כל זאת בניסיון לבלום את עליות המחירים במשק.
הדור הצעיר לא זוכר כיצד התנהלו פה הדברים בתחילת שנות ה-80, עם אינפלציה מטורפת של עשרות ומאות אחוזים בשנה. בשנת 1984 קילו אחד של עוף קפוא היה שווה יותר מאלף שקל; שלא לדבר על מצרכי מזון אחרים, ביגוד ושאר ירקות… תרתי משמע.
אף אחד לא רוצה לחזור לאותם ימים; ולמעשה גם לא ממש אפשר, כי מאז השתנתה הכלכלה הישראלית. ובכל זאת, זיכרונות העבר של אינפלציה מפלצתית, הם אלו שקובעים את תנודות הריבית במשק בימינו אלה. “פועל יוצא מכך הוא שהמשכנתאות שלנו כבר היום עולות יותר”, אומרת דניאלה הירש – מומחית לכלכלת המשפחה.
ממש לאחרונה החליט בנק ישראל להעלות את הריבית במשק פעם שלישית, לכדי 1.25% – זאת החל מיום חמישי, 7 ביולי 2022. רק לפני שלושה חודשים הריבית במשק עמדה על 0.1% בלבד, וכיום היא כבר גדולה פי 12. המשמעות היא שריבית הפריים, שמוכתבת מהריבית במשק, תעלה ותגיע לכדי 2.75 אחוז. עוד השנה הריבית במשק צפויה להגיע ל-1.5% ובשנת 2023 גם מעבר לכך.
רוב העסקאות שלנו בכרטיסי אשראי, הלוואות בבנקים וכן הלוואות על בסיס אשראי מבוצעות על בסיס ריבית הפריים. זה אומר שאנחנו משלמים יותר על הלוואות, על המינוס בבנק וכמובן גם על משכנתאות.
מדוע זה קורה ולמה דווקא בעלי המשכנתאות צריכים לשלם את המחיר?
אחרי שנתיים ויותר של משבר קורונה, כולם חזרו בבת אחת לשגרה והתחילו שוב לצרוך. הביקוש גדל וההיצע לא רק שלא מתאים את עצמו, אלא אף יורד. ניתן לראות זאת במחירי הדלק, שמושפעים גם מהמלחמה באוקראינה, וכן בהתייקרות הפחם שמובילה לעלייה גדולה במחירי החשמל בישראל.
צריכה גבוהה לצד היצע מצומצם גורמים לעליית מחירים כללית בכל המשק = אינפלציה. מנקודת מבטו של בנק ישראל, אינפלציה היא הרע מכל (בעיקר עבור השכבות החלשות). לכן הבנק מוכן לעשות דבר שלא נעשה כמעט 11 שנה, ולהעלות את הריבית במשק בלית ברירה. אם הכול יתייקר, הצריכה תצטמצם והאינפלציה תתמתן.
אומנם האינפלציה צפויה להיבלם בעקבות עליית הריבית, אבל הצרה היא שזה מעלה לנו את החזרי המשכנתאות. בל נשכח שנכון להיום כ-65% בישראל הם בעלי דירות, המשלמים משכנתאות בהיקפים של מיליארדי שקלים. משכנתא של מיליון שקל תעלה מהחזר חודשי של 5,200 להחזר של 5,300 שקלים. משכנתא של 2 מיליון שקל תעלה מהחזר של 8,500 ליותר מ-8,800 שקלים.
מה אפשר לעשות?
דניאלה הירש, יועצת בכירה לכלכלת המשפחה: “את עליות הריבית לא נוכל לבלום, אבל כן נוכל לשנות את ההתנהלות הכלכלית שלנו. מי שכבר רגיל להתנהל נכון מבחינה פיננסית ואף מצליח לחסוך, מגדיל את הסיכוי לעבור בהצלחה גם את עליות מחירי המשכנתא.”
ראשית יש להכין תקציב משפחתי, שבו נקצה כספים לכל הדברים החשובים ביותר. דיור ומזון מהווים את הנטל הנכבד ביותר מבחינת הוצאות, ולכן נבדוק אפשרויות חדשות כגון מחזור משכנתא וצמצום רשימת הקניות בסופר במידת האפשר. כמו כן משכנתא במסלול ריבית פריים עדיין יותר זולה בהשוואה למסלולים אחרים.
שנית מומלץ להימנע לחלוטין מהלוואות, בטח ובטח מהבנקים, מחברות אשראי ומגורמים אחרים (שלא לדבר על מפוקפקים). אם אין ברירה וחייבים לקחת הלוואה, יש לעשות זאת על חשבון קרן ההשתלמות או קופת הגמל. אל תגעו בפנסיה בשום מצב, כי אתם עלולים להישאר בלעדיה בערוב ימיכם.
אם יש לכם אפשרות לקבל העלאה במשכורת או לעבוד בתחום נוסף ולהביא עוד כסף הביתה, עשו זאת. גם אם אתם שכירים במשרה מלאה, עם משפחה וילדים – תמיד תוכלו לעשות עוד משהו מהצד ובנוחות הבית, כדי להביא עוד כמה שקלים. לא לשכוח לעשות תיאום מס או לפתוח עוסק פטור במס הכנסה.
לבסוף, נצלו הטבות המגיעות לכם עד המקסימום – החזרי מס (כמעט תמיד יש), מענקי עבודה או קורונה לשכירים ועצמאים, ביטול כפלי ביטוחים מיותרים, נקודות זיכוי במס מכל מיני סיבות (ילדים ותואר אקדמי למשל), מגורים בפריפריה, הטבות לגיל השלישי ועוד.
