מה זה חרדה

החרדה, היא תחושה נורמאלית של אי נוחות, כמו פחד או דאגה, היינו אפילו מרשים לעצמינו להגדיר אותה כבריאה. החרדה עשויה להוות מקור של אנרגיה או אפילו למקד את המחשבות.
כל אחד ואחת מאתנו “זכה” לחוות חרדה לקראת ראיון עבודה, מבחן במה, בחינה בבית הספר, ביקור אצל הרופא ואפילו חציית הכביש הסואן. בכל המקרים היומיומיים הללו מדובר בתחושות רגילות ותקינות לחלוטין, כל זמן שהן חולפות מעצמן עם תום הסיבה לתחושת החרדה.

מה קורה לגוף בזמן חרדה

פיזיולוגית, לעת לחץ רמת האדרנלין בגוף מזנקת. ל”חגיגה” מצטרפים הורמונים כמו אסטרוגן, טסטוסטרון וקורטיזול, והמוליכים העצביים דופמין וסרוטונין.
תגובה זו נקראת “הלחם או ברח”. כלומר, הגוף מכין אותנו באופן תת מודע לשרוד, אבל הוא גם יודע לווסת את הפעילות הזו ולשמור, בשאר הזמן, על איזון.

תסמינים לחרדה

הפרעת החרדה מלווה בתסמינים פיזיים שונים כמו רעד, דפיקות לב מואצות, הזעת ייתר יובש בפה, סחרחורות ועוד. הגוף לא מצליח לחזור לאיזון או וויסות.
בכל סוגי הפרעות החרדה תהיינה גם התופעות האלה.
הגורם להפרעת החרדה אינו ידוע. אין ספק שגורמים כמו ביולוגיה וכימיה של המוח, הגנטיקה והסביבה החברתית המיידית ממלאים בה תפקיד, אך לא ברור מה מתוכם הוא הגורם העיקרי.

החרדה כהפרעה

כשתחושת החרדה הופכת לבת לוויה קבועה.
חרדה כרונית, גם כשאין כל גורם נראה לעין שמעורר אותה, או אין פרופורציה בין הגורם שעלול לעורר אותה, לבין עוצמת התגובה, והאדם חווה פחד קיצוני ולא מבוסס לגבי מצב, מקום, חפץ ועוד.
לעתים, עוצמת החרדה עד כדי כך גדולה, עד שהיא מונעת את האפשרות לחוות את חיי היומיום בנוחות. היא עלולה לפגוע במערכות היחסית, בלימודים בבית הספר או האוניברסיטה, בביצוע המטלות בעבודה ועוד. במילים אחרות – החרדה משפיעה על כל תחום בחייו של הלוקה בהפרעת החרדה.
אדם הסובל מהפרעת החרדה יתכנן את אורחותיו כך שיוכל להימנע, ככל שניתן, מאותם דברים אותם הוא תופס כמאיימים ומסוכנים.

מספר סוגי הפרעות החרדה

פאניקה – מאופיינת באירועי פחד קיצוניים בלתי צפויים החוזרים על עצמם. הם מלווים בתסמינים גופניים כמו סחרחורות, קוצר נשימה ועוד.
הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) – מאופיינת במחשבות לא רצויות חוזרות ונשנות.לעתים, מתוך תקווה להעלים את המחשבות הרודפות הללו, הלוקים בתסמונת מבצעים טקסים מטקסים שונים, כמו רחצת ידיים פעמים רבות ביום, טקסים של סיבוב המפתח בחור המנעול ועוד. הטקסים הללו מביאים להקלה רגעית בלבד, אך אם הלוקה בהפרעה ימנע מביצועם, יתכן שהחרדה תתעצם בצורה משמעותית.
הפרעת דחק (פוסט טראומה PTSD) – הפרעה זו מתפתחת בעקבות אירוע קיצון. בן אם כזה שהאדם היה עד לו או חווה על בשרו פיזית. האדם חווה שוב ושוב, כגלגל, את האירוע ויחד אתו את התסמינים המתלווים אליו. לעתים מתפתחת ההפרעה אחרי שלושה עד שישה חודשים מזמן האירוע הטראומתי, אך לא אחת קורה והתסמינים מופיעים גם שנים רבות אחריו.
התסמינים כוללים פלאשבקים, סיוטי לילה ויום, מחשבות מטרידות ומפחידות.
חרדה חברתית – הפחד מסיטואציות חברתיות שונות ומחוסר היכולת לשלוט בהן. מקורה כנראה במודעות עצמית קיצונית במצבים יומיומיים וחרדה פן הסביבה תשפוט את החרד – לחומרה.
לחרדה חברתית סוגים שונים של מצבים ומאפיינים.
היא יכולה להיות מאופיינת בפחד במה (לדבר בנוכחות קהל, גם בן מספר קטן של אנשים) פחד לאכול או לשתות בחברה, עד כדי הפחד לצאת מהבית ולפגוש אנשים. כל אלה בדרגות חומרה שונות. התסמינים יכולים להיות הסמקה, תנוחת גוף מכווצת, דיבור בלחש וחוסר רצון/יכולת ליצור קשר עין עם האנשים סביב.
יש עוד מספר גדול של הפרעות חרדה, שלא צוינו בהרחבה במאמר זה.
כמו למשל אירופוביה – פחד מטיסות, או היפוכונדריה – פחד ממחלות ועוד ועוד…

חשוב לדעת ולזכור שהפרעות החרדה בנות טיפול. ככל שיהיה האדם מודע יותר להפרעה, כך קל יותר יהיה לטפל ולאבחן.

מתי יש לפנות לקבלת עזרה

למרות שתחושת החרדה גורמת למצוקה ממשית, לא תמיד היא מוגדרת כמצב הדורש התערבות מקצועית, פסיכולוגית אן רפואית.

מתי לפנות לטיפול?

כשאתם חשים שעוצמות החרדה פוגעות במערכות היחסים שלכם, בעבודה או בהתנהלות היומיומית.
כשאתם מתחילים להשתמש באלכוהול או בסמים – כדי לנסות ולהקל על המועקה
כשיש פגיעה בכושר הריכוז
כשנוצרות בעיות שינה כמו – קושי להירדם או לחילופין קושי לקום מהשינה
כשיש מחשבות או התנהגויות אובדניות

סוגי הטיפולים בחרדה

שיחות עם פסיכולוג או פסיכיאטר.
הם יוכלו להפנות אתכם לסוג הטיפול המתאים לכם ולסוג החרדה אתה אתם מתמודדים.
זה עשוי להיות טיפול תרופתי, טיפול התנהגותי, טיפול באמצעות EMDR או שילוב.
מטרת הטיפולים היא הפחתת התסמינים ומתן כלים מסייעים לניהול התגובות אל מול החרדה.

לסיכום
החרדה, על סוגיה השונים, עלולה להפוך למצוקה קשה ומתמשכת. ברוב המקרים היא ברת טיפול, ולעתים ניתן ללמוד איך להתמודד ו/או להימנע מגורם הפחד.
הכי חשוב – שלא תפתחו חרדה מפני פניה לקבלת עזרה.

עוד עשוי לעניין אתכם: מהי מיינדפולנס?

קרדיט תמונה FREEPIK