איך מתבצעת שקיפות עורפית ולמה ניתן לצפות מהתוצאות?

עכשיו שאת יודעת שאת בהריון, חשוב שתקפידי לשמור על בריאותך ועל בריאות העובר שלך בקפידה לאורך כל ההיריון. בדיקות מעקב כוללות סריקות שמטרתן להבטיח בריאות אופטימלית תקינה ואיתור סיכונים אפשריים לחריגות בעובר. 

אחת הבדיקות האלה היא בדיקת אולטרסאונד של שקיפות עורפית, שנקראת Nuchal Translucency, או NT. ממצאי הבדיקות יכולים לאפשר לרופאים שיודעים איך מתבצעת שקיפות עורפית, ואיך לפרש נכון את הממצאים, לזהות בזמן בעיות או מצבים רפואיים שדורשים טיפול מידי, או במקרה החמור ביותר, הפסקת ההיריון. 

מה זה בדיקת שקיפות עורפית?

בדיקת אולטרסאונד של שקיפות מוחית היא הערכת סקר אבחנתית שמתבצעת לפני הלידה, ומטרתה לאתר הפרעות כרומוזומליות שקשורות לתסמונת דאון (טריזומיה 21), אחד המצבים הגנטיים השכיחים ביותר. 

הבדיקה קובעת גם את הסיכון לתסמונות כמו תסמונת פטאו (טריזומיה 13) ותסמונת אדוארדס (טריזומיה 18), שהן הפרעות כרומוזומליות נדירות ולעתים קרובות קטלניות. בדיקת שקיפות עורפית מתבצעת בין השבוע ה-11 לשבוע ה-13 להיריון, כשניתן למדוד את שקיפות הצוואר של התינוק, הרקמה הצלולה הממוקמת בחלק האחורי של צווארו של התינוק המתפתח.

ממצאים תקינים של הבדיקה צריכים להניב תוצאות של 2.18 מילימטרים, ואינדיקציות למדידות גבוהות יותר במהלך ההערכה מעלות את הסיכון הפוטנציאלי להופעת חריגות בעובר.

תוצאות הבדיקה מאפשרות לרופאים להבין אם נדרשות בדיקות נוספות

חשוב להבין שאין זה יוצא דופן שאצל עוברים מתפתחים יתגלה נוזל צלול בחלק האחורי של הצוואר. חוץ מזה, מחקרים קבעו כי עד 13% מהעוברים עם הצגה כרומוזומלית תקינה משקפים מדידת שקיפות עורפית גבוהה מהממוצע של 2.5 מילימטרים. 

בדיקה זו אינה מאבחנת אף אחת מההפרעות הכרומוזומליות האלו, אבל כשצוותים רפואיים יודעים איך מתבצעת שקיפות עורפית ואיך לפרש נכון את הממצאים, הם יודעים לקבוע את הסיכון ולהמליץ על בדיקה נוספת במקרה הצורך.

למה אפשר לצפות מתוצאות בדיקת אולטרסאונד של שקיפות מוחית?

הבדיקה אינה פולשנית ומשתמשת במתמר אולטרסאונד שמונח על בטן האם. ג’ל על בסיס מים נמרח על עור הבטן של האם להעברת גלי קול ולהקלה על תנועת המתמר. אלטרנטיבה נוספת היא בדיקה טרנס-נרתיקית שבמהלכה מוחדרת בדיקת האולטרסאונד לנרתיק.

שיעור הדיוק של בדיקת אולטרסאונד שקיפות עורפית בזיהוי גורמי הסיכון של תינוקות לחריגות כרומוזומליות הוא בין 70-75% כאשר משתמשים בהערכת סיכון עצמאית בשיעור חיובי כוזב של חמישה אחוזים.

עכשיו שאת יודעת איך מתבצעת שקיפות עורפית, כדאי שתדעי לזהות התנהלות סטנדרטית של הרופא

במקרים רבים, הרופא צריך להמליץ על בדיקות נוספות שיתבצעו עם בדיקת שקיפות עורפית, כמו למשל בדיקת דם שנקראת הקרנה משולבת או בדיקת טרום לידה שאינה פולשנית, כדי לשפר את הזיהוי של גורמי סיכון פוטנציאליים לחריגות כרומוזומליות ל-83%, לשיעור דיוק של 92%.

אם תוצאות בדיקת שקיפות עורפית הניבו ממצאים שמעידים על חריגות בעובר, חשוב שרופאים או צוותים רפואיים שיודעים איך מתבצעת שקיפות עורפית, יסבירו לאישה ולבן זוגה שתוצאת בדיקה שאינה תקינה היא סבירות סטטיסטית ואינה בהכרח אבחנה קונקרטית.

במקום להיכנס לפאניקה, פשוט מבצעים בדיקות נוספות לאימות התוצאות 

הרופא צריך לייעץ להורים על אפשרויות בדיקות נוספות אם מתגלות הפרעות כרומוזומליות. שתי בדיקות נוספות שהרופא עשוי להמליץ עליהן הן בדיקת מי שפיר או דגימת וילה כוריונית (סיסי שליה). בדיקת מי שפיר מנתחת נוזלים שנובעים משק מי השפיר שמערסל את העובר ברחם. הנוזל, המכיל תאים שמספקים מידע גנטי של העובר, נלקח דרך מחט מבטנה של האם.

דגימת סיסי שליה מתבצעת באמצעות נטילת דגימת רקמת שליה ובדיקתה לאיתור מומים כרומוזומליים פוטנציאליים ובעיות גנטיות. גם בדיקת מי שפיר ודם בדיקת סיסי שליה אכן מהוות סיכונים קטנים להפלה.

אין חובה לעבור בדיקת שקיפות עורפית, אבל:

חשוב לציין שבדיקת שקיפות עורפית היא בדיקת סקר מומלצת שאינה אבחנה ואין חובה לעבור אותה. חלק מהאימהות לעתיד מדלגות על בדיקות על מנת להימנע מגורמי סיכון, במיוחד אם לתוצאות הבדיקות לא תהיה כל השפעה על החלטתן להמשיך בהריון. 

אם את בוחרת לעבור את הבדיקה, חשוב שתקפידי לעבור אותה רק אצל רופא שיודע איך מתבצעת שקיפות עורפית ואיך לפרש נכון את הממצאים ולהסביר לך את המידע השלם לגבי כל ההשלכות. 

במהלך הייעוץ הרפואי, הרופא צריך לבדוק את ההיסטוריה המשפחתית הרפואית של היולדת, ולהפנות אותה למומחים רפואיים אחרים בהתאם לצורך, על מנת לקבוע אם בדיקת שקיפות עורפית צריכה להיות חלק מסדרת בדיקות המעקב במהלך ההיריון, וחלק מתוכנית הפיקוח על הבריאות של האישה לפני הלידה.

כשרופאים יכולים לזהות מצבים רפואיים בעייתיים במהלך ההיריון אבל אינם מתנהלים בהתאם לסטנדרטים המצופים מהם, חשוב להבין את האפשרויות המשפטיות

חשוב שהרופאים יסבירו לך ולבן זוגך את כל ההשלכות של כל המצבים הרפואיים הבעייתיים שמתגלים, כדי שתוכלו לקבל החלטה מושכלת בזמן לגבי המשך ההיריון או הפסקתו. בכל מקרה בו נולד לך תינוק עם מצב רפואי מולד שניתן היה לגלות באמצעות בדיקות המעקב הסדירות של ההיריון, יתכן שתתקיים עילת תביעת רשלנות רפואית.

אם את חושדת שנולד לך תינוק שסובל מבעיה רפואית חמורה כמו למשל תסמונת דאון, חשוב שתתייעצי עם עורך דין מומחה לרשלנות רפואית לגבי האפשרויות המשפטיות שלך ופתיחה בהליכים למיצוי הדין עם האחראים ותביעת הפיצויים ההולמים.