מבחינה אנתרופולוגית מעקב אחר דווח נוכחות בקרב העובדים הוא כלי מורכב, אבל האלטרנטיבה המודרנית שלו מורכבת הרבה יותר. הפרקטיקה של מעקב אחר נוכחות עובדים עברה אבולוציה ולא מעט ביקורת, אבל בסופו של דבר נמצא שמשרדם שעובדים ללא דיווח נוכחות פוגעים במועסקים שלהם יותר.
דיווח נוכחות משרת לא רק את המעסיק, הוא משרת את העובד לא פחות. הגישות המודרניות שבהן אין דיווח נוכחות בסופו של דבר מגייסות את העובד לשירות התעסוקה 24/7. כי כשאין גבולות, אז אין גבולות והתוצאה ברורה. אדם שלא מחתים שעון בכניסה וביציאה, שיש לו טלפון סלולארי, מחשב נייד ואפילו רכב של העבודה בעצם לא חווה את הגבול שבין חייו הפרטיים לבין חייו המקצועיים. מאחר ובעבודה יש תמיד דברים דחופים שלא סובלים דיחוי, ככל שלא מתקיים גבול ברור שמכבדים אותו בין המרחב של העבודה, לבין המרחב של החיים- נוצרת זליגה.
כך מוצאים את עצמם עובדים, מנהלים ואפילו מנהלים בכירים- עובדים מסביב לשעון, גם בעבודה וגם בבית, ואילו מקומות שיש בהם דיווח נוכחות סובלים הרבה פחות, אם בכלל מהרעה החולה הזאת.
טכנולוגיית דיווח- איך עושים את זה נכון?
אחת הסיבות לוויתור על דיווחי נוכחות נבעה מחוסר הנוכחות של התהליך. בעבר אלו נעשו עם כרטיסיות שלעיתים נקרעו, אבדו או לא מולאו כהלכה וזה גרר הרבה מאד עבודה אחריו, הן עבור מחלקות הנהלת החשבונות והשכר והן עבור העובדים והמנהלים שמפקחים עליהם.
את האתגר הזה פותרת הטכנולוגיה עם מגוון של פתרונות יצירתיים, מקוריים ונוחים מאד לתפעול, החל משעון נוכחות שמבוסס על טביעת אצבע, דרך שעון נוכחות באפליקציה של הטלפון ועד למעקב נוכחות שמבוסס על חיישנים שמזהים את הרכב בכניסה, ואלו רק חלק מהדוגמאות הקיימות.
לשים את העובד במרכז
אחת הביקורות על דיווח נוכחות נובעת מהחוויה של אח גדול. אנשים מרגישים לא בנוח בחוויה שמישהו מבצע עליהם מעקב, בטח לא במקום העבודה שלהם בו הם מעניקים מהידע המקצועי, הזמן והכישורים שלהם, לכן חשוב מאד לייצר את התנאים הנכונים על מנת להביא את הפתרון הזה לתועלת העובדים גם ברמה ההכרתית שלהם.
הזכות להציב את הגבול שבין החיים הפרטיים לבין העבודה ולכבד אותו היא זכות בסיסית, חיונית ומיטיבה מאד עם העובד, בראש ובראשונה. זאת ועוד, דיווח נוכחות מהווה את האינדיקציה המהימנה ביותר למעקב אחר שעות העבודה של העובד, עבור עצמו. באופן כזה יוכל לבדוק יעילות לא רק מבחינת שכר, אלא גם מבחינת הביצועים והתפוקות שלו ולהתנהל בהתאם.
עובדים יעילים במיוחד יכולים לדרוש תוספת שכר ובצדק ואילו עובדים שמשתרכים מאחור יוכלו לנצל את המעמד כדי לעזור לעצמם להבין קצת יותר טוב איפה אפשר לשפר ולייעל את הביצועים שלהם עצמם.
תמונה:freepik
