היום אני שחקן כבד ב
נינטנדו סוויץ. זנחתי את המקלדת לפני שנים לטובת השלט, ויתרתי על הדינאמיות של המחשב האישי לטובת הנוחות של הקונסולה הייעודית. כשאני בא לשחק, אני בא לשחק ולא להתעסק בשטויות. גיימרים של פיסי לוקחים כמובן מאליו את ההתעסקות עם המערכת הפעלה, ההתקנות והתחזוקה השוטפת של החומרה והתוכנה שפשוט לא קיימת בעולם הקונסולות. במחשב, ללא תחזוקה ועדכונים יזומים ואף איפוס מלא של המערכת מידי פעם ישנה איטיות נגררת עד למצב של קריסות מלאות. ככל שאני משקיע יותר זמן באופן שוטף אני יכול לדחות את הקץ. לא לנצח.
בקונסולות זה אף פעם לא היה כך. היתרונות והחסרונות של חומרה ותוכנה ייעודית תמיד היו ברורים - ובכל זאת נראה שעולם הגיימינג עשה כמה צעדים ברורים לכיוון הזה וזנח את המחשב הביתי מאחור.
המותג הראשון שתקע יתד הפך למטבע לשון ולאחר שנים שהוא שגור בפינו יצר ברירת מחדל בתודעה שלנו, שקשה מאוד לשנות אותה לפעמים. קחו למשל את המכשיר הסלולארי שלכם. מעצבן להגיד טלפון סלולארי נכון? בזמנו, היה הרבה יותר קל להגיד "
פלאפון". וכך, הפך המותג של חברה מסויימת למטבע לשון. אותו הדבר קרה עם פלייסטיישן ברמת מסויימת. אמנם היו פה משחקים ואפילו קונסולות כאלה ואחרות, אבל
סוני ללא ספק עשו כאן סדר. לראשונה הייתה כאן קונסולה מספיק חזקה ומשתלמת כדי להוציא אנשים מהמחשב ולהתחיל לשחק ביחד - מה שהיה מאוד קשה עם מקלדת ועכבר... ואז הגיעה הפריצה. אם יש משהו שקורץ לשוק הישראלי זה המחיר, ואם עד לאותה תקופה היתרון של המחשב היה האפשרות להשיג משחקים בחינם פתאום ברוב הקונסולות יכלת תמורת סכום סמלי או חד פעמי לקבל עולם שלם של משחקים באפס התעסקות ואפס תקלות. אנשים התלהבו, ונוצר כאן שוק חדש בארץ ששני ענקים נלחמים עליו מאז: סוני עם ה
פלייסטיישן ומיקרוסופט עם ה
אקסבוקס.
לסוני כאמור היה יתרון מובנה: הם היו כאן קודם, הקהל הכיר אותם והם היו מותג בטוח גם מתחומים אחרים וזה עזר לפצות על המחיר "הממותג" שסוני העולמית התרגלה אליו. מיקרוסופט נכנסו לארץ ופנו לקהל הישראלי במקום שהכי מדבר אליו: הארנק. אם זה במחיר היחסי של החומרה ואם זה בתמורה המוספת למשחקים. הם הראשונים שבנו מודל אונליין בתשלום שמאפשר לך לקבל ערך מוסף עצום ולהיות חלק מקהילה תמורת תשלום סמלי מאוד, אפילו במובנים של ילד. את המודל הזה, אגב, סוני נאלצה לבסוף להעתיק עקב דרישת הקהל.
מאז שתי הענקיות עברו מספר אבולוציות בתחום הגיימינג ובכל זאת הגישה הכללית נשארה כשהייתה: סוני המותג היוקרתי ואקסבוקס המותג העממי. הדבר עדיין ניכר גם במחירי החומרה וגם ברמת השירות עד לרמה של מבנה מערכת ההפעלה ותמיכה בשפות. המותג היוקרתי )כמו אייפון( עסוק במיתוג, מצפה מהלקוח להגיע אליו כי הוא נחשק ומוביל בתחומו. המותג העממי )כמו אנדרואיד( עסוק בלהנגיש את עצמו לקהל כמה שיותר רחב בכמה שיותר מובנים.
"אז תכלס גורן, מה כדאי לי לקנות?" וואו. אם היה לי שקל על כל פעם ששאלו אותי את זה, סביר להניח שהייתי מבלה הרבה יותר שעות במשחק והרבה פחות בעבודה. המציאות היא שהקרב נמשך כי אין מנצח ברור. יש עדיפות בגילאים מסויימים לנגישות על גבי ביצועים, ויש עדיפות לג'אנרים מסויימים במכשירים מסויימים. בסופו של יום אין לי ולא תהיה לי תשובה יותר נכונה מאשר: כל אחד ומה שמתאים לו!
מקווה שנהנתם מהקריאה 🙂
