קרטוקונוס הינה מחלת עיניים, שכיחה יותר מכפי שחושבים, אשר באה לידי ביטוי בהפרעות שונות בראייה. השם “קרטוקונוס” מורכב משתי מילים בלטינית, כש”קונוס” הוא כידוע חרוט ואילו “קרטו” היא קרנית – וזהו המאפיין המהותי של המחלה, הפיכת צורתה של הקרנית לחרוט (במקום כיפה במצב תקין). אבחון קרטוקונוס מבוסס על בדיקה שנקראת מיפוי קרנית, ואופן הטיפול תלוי במידת החומרה של המחלה. עוד כדאי לדעת שבמרבית המקרים מתפתחת הקרטוקונוס בין הגילאים 15 ל-35 וכי יש לה גם מקור גנטי.
כיצד פוגעת הקרטוקונוס בראייה?
כשצורתה של הקרנית הופכת מכיפה לחרוט, קרני האור נשברות באופן לא תקין ומגיעות לרשתיות של העיניים בצורה מעוותת. התוצאה היא מספר ליקויים בראייה ובפרט קושי להבחין בעצמים קטנים (ובמיוחד אלה היחסית רחוקים), הופעה של הילה סביב מקורות אור ועצמים בוהקים והיווצרותן של תמונות צללים כשמתבוננים בעצם בהיר על רקע כהה או להפך, עצם כהה על רקע בהיר מאוד.
סימפטום נוסף של קרטוקונוס הוא ירידה בראייה התלת-ממדית. הסימפטום הזה מופיע בעיקר במצבים שבהם מידת החומרה של המחלה בשתי העיניים אינה זהה. כל הסימפטומים הנ”ל מקשים על הקריאה ועל ראיית הלילה, ועלולים לפגוע גם ביכולות הנהיגה.
למה חשוב להגיע לאופטומטריסטים מנוסים?
אבחון הקרטוקונוס מחייב כאמור בדיקה ייחודית שנקראת מיפוי קרנית. חשוב לעבור את הבדיקה אצל אופטומטריסט/ית מנוסה – גם כדי לזהות אותה בוודאות וגם כי הטיפול בה תלוי במידת החומרה, אשר נקבעת על סמך עוביין של שתי הקרניות, עקמומיות החרוט בכל עין והעוצמה המקסימלית של העדשות.
למי שבמשפחתו ישנם חולים בקרטוקונוס מומלץ לבצע ביקורות תקופתיות, כך שאם מתפתחת גם אצלו המחלה, היא תאובחן בשלב מוקדם – אבחון מוקדם מבטיח ראייה תקינה בכל מצב ואפשרות למנוע את החמרת הקרטוקונוס.
כיצד מטפלים בקרטוקונוס?
הפתרונות האפשריים לקרטוקונוס הם משקפיים, עדשות, טיפול שנקרא קרוס לינקינג וסוגים שונים של ניתוח. משקפיים מתאימים רק למקרים שבהם הקרטוקונוס קל יחסית, וכשהאסטיגמציה (מידת העיוות) מחמירה יידרשו עדשות מגע. הדרך שבה העדשות מתקנות את הליקוי הוא באמצעות כליאתן של הדמעות במרווח בינן לבין הקרנית, וכך קרני האור חוזרות להישבר באופן שמאפשר ראיה תקינה. ישנה חשיבות רבה מאוד להתאמה מדויקת של העדשות, גם למבנה העין וגם למידת החרוטיות של הקרנית. במרבית המקרים מדובר על עדשות מגע קשות.
קרוס לינקינג הוא טיפול שמבוסס על חיזוק סיבי קולגן שמהם מורכבות הקרניות. החיזוק של סיבים אלה מתבצע באמצעות ריבופלבין (ויטמין B2) וקרינה אולטרא-סגולה שמפעילה את הריבופלבין. מדובר בטיפול חדשני שעדיין לא נאספו לגביו מספיק נתונים, אולם ישנן אינדיקציות חיוביות מאוד לגבי היכולת של הקרוס לינקינג לבלום את החמרת המלה ואפילו לשפר את מצב הקרניות. טיפול זה אינו מייתר את השימוש במשקפיים או עדשות מגע, אבל בהחלט עשוי למנוע את הצורך בניתוח.
הסטטיסטיקות המקובלות הן שקרוב לרבע מהחולים בקרטוקונוס – מחלה ששכיחותה היא אחד לאלף בני אדם – נזקקים בשלב מסוים לניתוח. ישנם מספר סוגים של הליכים כירורגיים: השתלת טבעות בצידי הקרנית כדי לייצב אותה, השתלת קרנית מלאה או השתלת קרנית חלקית (כלומר 3 שכבות מתוך הקרנית). לאחר השתלת קרנית ישנה תקופת החלמה של חודש עד חודש וחצי, וחולפת קרוב לשנה עד שהקרנית המושתלת מתפקדת באופן מיטבי. בנוסף לאחר ניתוח יש במקרים רבים צורך בעדשות – שחייבות להיות מותאמות באופן מושלם, ועל כן יש להגיע לאופטומטריסט/ית מנוסה.
עוד על קרטוקונוס תוכלו לקרוא בקישור הבא:
