מחקרים ושכל ישר מעידים שאנחנו בוחרים חברים ובני זוג על בסיס מכנה משותף כמו גיל, רמת חינוך, שכבה סוציו-אקונומית, גזע, דת, אינטליגנציה ועוד, אך מה המרכיב של האישיות? האם זה נכון כי הפכים נמשכים? האם מופנמים נמשכים למוחצנים, עדינים לגסים וכו’?
מיחל קוסינסקי, חוקר בבית הספר לעסקים של סטנפורד, החליט לבחון את השאלה המסקרנת הזו מזווית מקורית. יחד עם שלושה שותפים הם נעזרו בביג דאטה שאספו מפייסבוק – כמו לייקים שמשתמשים מקליקים כאשר הם מסכימים עם פוסטים או דעות של אחרים, יחד עם בחירת המילים שלהם בפוסטים ובתגובות שהם פירסמו – וזאת כדי לקבל תמונה מדויקת יותר של התאמה בין בני זוג.
תוצאות המחקר של קוסינסקי עם וו יויו ודיוויד סטילוול מאוניברסיטת קיימברידג’, וה. אנדרו שוורץ מאוניברסיטת סטוני ברוק בניו יורק פורסמו בכתב העת Psychological Science והן קובעות כי ככלל דומים ולא הפכים נמשכים. העקבות הדיגיטליים שאנחנו משאירים אחרינו בעת השימוש בפייסבוק עוזרים מאוד לחוקרים לצורך הערכת אישיות.
קוסינסקי יודע. בשנת 2008 הוא התקבל לדוקטורט בקיימברידג’. יחד עם דיוויד סטילוול הוא פיתח אפליקציית פייסבוק בשם MyPersonality שכללה שאלות משאלון “חמשת הגדולים”. על פי התשובות שמסרו המשתמשים קיבלו “הערכת אישיות” וביקשו לאשר את שיתוף התשובות שקיבלו עם החוקרים. החוקרים ציפו כי לכל היותר יענו על השאלון עשרות סטודנטים וחברים אך מיליוני אנשים התנדבו להשתמש באפליקציה ולחשוף את הסודות הכי כמוסים שלהם. מפה לשם שני הדוקטורנטים גילו שבידיהם מאגר הפסיכומטריקה הכי גדול שנאסף אי פעם.
המידע שמשתמשי פייסבוק משאירים יקר ערך הרבה יותר ממבחני אישיות שנשאלים ממלאים כאשר הם מודעים לכך שבודקים אותם. לעומת זאת, קשה יותר לעוות נתונים שנאספים משימוש של משתמשים בפייסבוק במשך שנים ומתבססים על כל כך הרבה נקודות מידע. באמצעות נתונים מפייסבוק החוקרים יכלו לדעת מה אופי האינטראקציות בין אנשים שהגדירו עצמם In A Relationship בפייסבוק ועד כמה בחירת המילים שלהם מעידה על דימיון או שוני ביניהם.
מהממצאים לא עולה כי הפכים לא נמשכים אלא שתופעות כאלה הן יוצאות מן הכלל. ככלל רוב האינטראקציות שלנו הן עם אנשים שדומים לנו במובנים רבים.
ראו גם: פייסבוק עשתה צעד משמעותי לביטול אפקט “תיבת התהודה” בניוזפיד
