1. זה לא בשביל כולם
סנאפצ’ט זה שירות מטומטם, ילדותי ונחשק. בטח שאנחנו שם! עושים את מה שלא עושים “הצעירים המגניבים האלה”. תראו אותנו שם עם לשון פרה, עיני מנגה או סטוריז. נעשה כל מה שצריך כדי שיכניסו אותנו למועדון הזה. לעולם לא נודה בגלוי שאנחנו לא מבינים את השירות כי זה אוטומטית יתייג אותנו כ”זקנים”, לא מעודכנים ונתקענו בניינטיז. אנחנו מתעקשים להיות קולים. אנחנו מגניבים, אנחנו אולי בני 30, אבל אנחנו מאוד מחוברים לדור הצעיר.
זה כמו פעם כשהייתי ילדה קטנה ומנוזלת בת 3 שחולמת שההורים שלה יצבעו לה קיר אחד בחדר בצבע ורוד כדי להראות כמה החשיבה שלה מקורית. התבגרנו מאז, חווינו דברים ומשום מה, אנחנו עדיין רוצים להראות שאנחנו מיוחדים, ממש כמו כולם. תשאלו אותנו על ג’סטין ביבר! תשאלו על נעלי בלנסטון! הו רק תשאלו אותנו על הפילטר החדש של הסנאפצ’ט! בטח שאנחנו חושקים במשקפי סנאפ. אנחנו מחוברים, אנחנו מביני עניין, אנחנו יודעים אפילו מי זו אליאנה תדהר.
אבל האמת היא שסנאפ (חשוב לתקן בידענות שעכשיו אומרים “סנאפ”) זה לא בשביל כולם. זה כלי מצוין לבני עשרה שיש להם את כל הזמן שבעולם לנהל את הקשרים החברתיים שלהם בכל הרשתות החברתיות הרלוונטיים. הוא מעולה למותגים שיש להם אוקיינוס של כסף לשפוך על הטרנד האחרון (מאות אלפי דולרים ביום בקידום) ויעבוד טוב לסו קולד משפיענים שיש להם כבר בסיס עוקבים משמעותי ברשתות חברתיות אחרות.
אם החברים שלכם לא ממש שם, אם האפקטים גורמים לכם להרגיש מגוחכים, כנראה שמקומכם לא שם וזה בסדר גמור. סנאפצ’ט, יותר מהכל, מבוססת על האישיות הוויזואלית שלכם. אם זה לא מרגיש לכם טבעי גם אחרים ירגישו במאמץ.
2. מי מאמין בחדי קרן?
בעולם ההיי טק המושג “חד קרן” משמש לתיאור חברות סטארט אפ ששוויין המוערך הוא יותר ממיליארד דולרים. “סנאפ” נכללת במועדון הזה עם הערכת שווי של כ-19 מיליארד דולרים.
ביום חמישי האחרון היא עשתה צעד מטורף בדרכה להנפקה הגדולה של 2017 וכעת היא מבקשת לגייס שלושה מיליארד דולר לפי שווי של 20 – 25 מיליארד דולר.
לא רק ילדות קטנות ומנוזלות רוצות להאמין בחדי קרן. גם משקיעים חולמניים עם סימני דולרים בעיניהם.
אחד הסימנים המוקדמים לגילוי הייפ בחברות סטארט אפ הוא יחס שלילי ענק בין מציצנים לקבועים. מציצנים הם האנשים שבאים להציץ, נרשמים ואף פעם לא חוזרים. הקבועים הם המשתמשים הפעילים בשירות.
חברות מעוניינות להציג את המספר הגדול יותר כדי לנפח את השווי שלהן בעיני המשקיעים. ב”סנאפ” אמנם משתמשים מדי יום יותר מ-160 מיליון אנשים – יותר מטוויטר – אך היא סובלת מהאטה בצמיחה.
“סנאפ” נמנעה לחשוף את מספר המשתמשים הפעילים בחודש במסמכי ההנפקה שלה כדי שלא ישוו אותה למתחרות הגדולות פייסבוק (1.86 מיליארד משתמשים פעילים) ואינסטגרם (600 מיליון משתמשים פעילים). זה אומר שבין 160 מיליון המשתמשים הפעילים ביום יש הרבה אנשים קבועים. על פי הערכות, מדובר ב-300 מיליון משתמשים פעילים בחודש.
בעולם האמיתי חדי קרן מאבדים את הקרן שלהם ומתים. או שמתברר שהם סוסי פוני עם זנב מודבק.
3. סנאפ מפסידה המון כסף
אבל המון כסף. היא הפסידה 514.6 מיליון דולר ב-2016 – 38% יותר מאשר 2015 – והזהירה את המשקיעים במסמכים שהגישה לרשות לניירות ערך האמריקנית לקראת ההנפקה כי ייתכן שלעולם לא תהיה רווחית “אם ההכנסות שלה לא יגדלו בקצב שעולה על ההוצאות“. אבל זה לא משהו שאמור להרתיע משקיעים, נכון?
4. אולי זה יהיה עולם של פייסבוק למרות הכל
אנחנו, שכל כך אוהבים לבעוט במלך הישן ולהמליך חדש תחתיו, מאוהבים בחדשנות כערך בפני עצמו. עם זאת, יש סימנים שהרבה יותר אנשים אוהבים לדבר על סנאפצ’ט מאשר להיות שם ממש.
נכון, פייסבוק סבלה מזליגה של משתמשים צעירים, אך נראה שהיא פתרה אותה באמצעות “אינסטגרם” אשר בבעלותה. היא פשוט החליטה להעתיק כל תכונה חדשה של סנאפצ’ט. היא אפילו לא מנסה להסתיר את ההעתקה ואילו אינסטגרם לא יכולה לתבוע משום שהיא לא המציאה מוצרים טכנולוגיים ייחודיים אלא פורמטים. ואת אלה מותר להעתיק.
5. זהירות, בועה
סנאפצ’ט, כמו אינסטגרם, מבססת את כל המודל העסקי שלה על ההתעלמות הגוברת של צעירים מפרסומות מסורתיות בטלוויזיה או במחשב. ומה היא מציעה למפרסמים? נכון! פרסומות די רגילות. מחקר של eMarketer משנה שעברה גילה כי בני דור ה-Z ודור ה-Y שונאים פרסומות באינסטגרם או בסנאפצ’ט ומתעלמים מהן.
אם יותר ויותר מפרסמים יאמינו ויגלו ששיטת הפרסום המסורתית שלהם לצעירים בפלטפורמות החברתיות לא אפקטיבית. פייסבוק, עם הפלטפורמות המגוונות שלה וגודלה היחסי תוכל לספוג את המכה. סנאפצ’ט – פחות. או במילים אחרות ומגניבות יותר: אם פייסבוק היא פיל, סנאפצ’ט בשלב זה הוא ילדה בת 6 שמקיאה קשת בענן כשלראשה אוזני כלב. זה לא אומר שאין לפסיפס האנושי המיוחד הזה מקום בעולם אבל כדאי להכניס אותו לפרופורציה.
גל מור סייע בהכנת הכתבה
