“חשבתי על כל הדברים שכולם אי פעם אמרו לאחרים, ועל איך שכולם עומדים למות, בין אם זה יקרה תוך מילישנייה, ימים, חודשים או 76.5 שנים, אם רק נולדתם. כל מה שנולד חייב למות. מה שאומר שהחיים שלנו הם כמו גורדי שחקים. העשן מיתמר במהירויות שונות, אבל כולם עולים באש, וכולנו לכודים”
ג’ונתן ספרן פויר, “קרוב להפליא ורועש להחריד”
היום מציינים ברחבי העולם את יום השנה ה-15 למתקפות הטרור של ה-11 בספטמבר. עבור כל מי שחי באותו זמן מדובר בשעות פוערות עיניים שנצרבו עמוק בזיכרון, רגעים שקשה להסביר אותם לאנשים שנולדו מאוחר יותר.
אך יש מי שנצרב יותר: האמריקנים במעגל החיצון, הניו יורקרים במעגל השני וכמובן המשפחות של הקורבנות במעגל הראשון של הכאב.
זה היה המגה פיגוע הראשון בעידן הגלובלי של תקשורת ההמונים, כאשר בכל העולם אנשים צפו באותן תמונות. האינטרנט היה כבר נוכח אך הטלוויזיה עדיין הייתה המדיום המכונן, הדומיננטי, בהעברת התמונות האלה. הסיקור הרב הותיר אחריו תיעוד שחלקו ממשיך להיחשף גם שנים רבות מאוחר יותר.
באתר MadeByMessina.com פירסמו סרטון מחווה למחלצים הראשונים שמיהרו לבניינים הבוערים. בשעה 8:46 בבוקר ב-11 בספטמבר, 2001, חמישה טרוריסטים ריסקו את טיסה 11 של אמריקן איירליינס אל תוך המגדל הצפוני של מרכז הסחר העולמי בניו יורק, ובשעה 9:03 חמישה טרוריסטים נוספים ריסקו את טיסה 175 של יונייטד איירליינס אל תוך המגדל הדרומי. שני המגדלים קרסו תוך שעתיים. חמישה טרוריסטים ריסקו את טיסה 77 אל תוך הפנטגון 34 דקות לאחר מכן, בשעה 9:37.
סביר להניח שאנשי צוותי החילוץ שצעדו לתוך הבניינים ידעו כי הם עוסקים בעבודה מסוכנת אם כי ספק אם גם הם הבינו את חומרת המצב. רבים מהם הקריבו את חייהם כדי להציל חיים של אנשים רבים אחרים.
15 שנים אחרי, הפיגוע במגדלי התאומים עדיין גובה קורבנות
סרטן, מחלות ריאות, הפרעה פוסט-טראומטית: 15 שנים אחרי מתקפת הטרור ששינתה את העולם, קורבנות הפיגוע במגדלי התאומים עדיין נאבקים