כלה בפנסילבניה צעדה בטקס הנישואין שלה כשהיא מלווה באדם שקיבל את לבו של אביה לאחר שזה נרצח.
ג’ני סטפיאן שאלה את ארתור תומאס, שלבו של אביה הושתל בגופו לפני 10 שנים, אם יסכים להיות השושבין שלה בחתונה. הוא אמר כן.
“זה איפשר לי, ולו במעט, לתת בחזרה לאנשים שאיפשרו לי להיות בחיים”, אמר תומאס, בן 72.
הסיפור החל בספטמבר 2006, אז אבי הכלה, מייקל סטפיאן, הלך לביתו מעבודתו במסעדה בה שימש שף. סטפיאן, 53, קיצר דרך סימטה כאשר נשדד באיומי אקדח על ידי נער בן 16 שירה בראשו מטווח קצר. הרוצח, לזלי בראון, הורשע ברצח מדרגה שנייה והוא נידון ל-40 שנות מאסר בפועל.
בעקבות הטרגדיה המשפחה החליטה לתרום את אבריו באמצעות גוף בשם Center for Organ Recovery and Education. הגוף הזה מאפשר למשפחות התורמים ולמקבלי תרומות האברים לשמור על קשר גם לאחר ההשתלה.
הלב של סטפיאן הושתל בגופו של ארתור תומאס, אב לארבעה מניו ג’רזי, שהיה צפוי למות תוך ימים ספורים בלעדי התרומה. המשפחות שמרו על קשר טלפוני ובאמצעות אייילים ומכתבים אך לא חשבו להיפגש עד שג’ני סטפיאן, 33, התארסה לפול מנר, מהנדס בן 34, בחודש אוקטובר.
“אחת המחשבות הראשונות שלי הייתה מי יהיה השושבין שלי”, סיפרה סטפיאן, “ואז אמרתי לעצמי שזה יהיה מדהים אם אפשר שחלק מאבי יהיה נוכח שם”.
בעצת ארוסה סטפיאן כתבה לתומאס, המכונה תום במשפחתה, וביקשה ממנו להיות השושבין שלה. הוא אמר כן לאחר שבדק עם בתו בת ה-30, ג’קי, וקיבל את תמיכתה. היא אמרה שזה רעיון נהדר, הוא סיפר.
החתונה נערכה ב-6 באוגוסט בכנסיה בסוויסוייל, פנסילבניה, היכן שהוריה של סטפיאן התחתנו. תומאס והכלה נפגשו לראשונה יום לפני כן, אז הוא הציע לה לאחוז בזרועו, היכן שהדופק הכי מורגש. “חשבתי שזו תהיה הדרך הכי טובה עבורה להרגיש קרובה לאביה”, אמר תומאס, “זה הלב הפועם של אביה”.
תמונת שער: ABC News
