מה שאתם קוראים משפיע עליכם יותר מכפי שנדמה לכם

מחקר שהתפרסם בכתב העת International Journal of Business Administration בחודש מאי גילה כי התכנים שסטודנטים קוראים בזמן לימודיהם משמפיעים ישירות על רמת הכתיבה שלהם.

למעשה, החוקרים גילו כי איכות התכנים שנקאת ותכיפות קריאתם עשויות להשפיע משמעותית על יכולת הכתיבה של סטודנטים באופן משמעותי יותר מאשר משימות כתיבה ואף תרגול כתיבה לעתים קרובות. 

סטודנטים שקוראים כתבי עת אקדמים, רומנים או ספרים תיעודיים כתבו משפטים מורכבים יותר מאשר אלה שלא קראו סיפורת או הסתפקו בקריאת אתרי חדשות. הסטודנטים שקיבלו את הציונים הגבוהים ביותר קראו כתבי עת אקדמיים ואילו אלה שקיבלו את הציונים הנמוכים ביותר הסתפקו בקריאת תכנים ברשת.

מחקר שהתפרסם לאחרונה מגלה כי “קריאה עמוקה”, המוגדרת כקריאה איטית, מעמיקה, עשירה בפרטים ומערבת רגשית – שונה מהותית מקריאה קלה ומרפרפת – המאפיינת את הקריאה ברשת. קריאה עמוקה מתאפיינת בפרטים עשירים, במטאפורות ובדמיון המשפיעים על אותם איזורים במוח שמופעלים כאשר הקורא חווה את האירועים בפועל כאילו היה שם ממש. קריאה עמוקה היא תרגול נהדר למוח, וביכולתה להגביר את האמפטיה של הקורא, ככל שהוא מעורב רגשית בתכנים, מעבד את המידע, מוסיף הקשר אישי משלו ואת פרשנותו לגבי החומר הנקרא.

קריאה עמוקה היא שמאפשרת לכותבים להוסיף לרומנים עומק רגשי שמחבר את הקוראים לעולם התוכן שלהם באופן מעמיק וחווייתי. קריאה קלה, מנגד, מאופיינת במעורבות רגשית נמוכה, קריאה סורקת של כותרות שלעתים נעדרת קול מאופיין משלה או עמדה של הקורא ותהליך של עיבוד שעשוי לגרות את החשיבה. בסוג כזה של קריאה הקורא עשוי לשכוח את כל מה שקרא לאחר חמש דקות.

קריאה עמוקה משפיעה על האיזורים במוח האחראים על דיבור, ראייה ושמיעה, שפועלים יחד כדי לאפשר לנו לדבר, לקרוא ולכתוב. הקריאה והכתיבה מפעילים את איזור “ברוקה”, שמאפשר לנו לתפוש קצב ותחביר, איזור וורניק, שמשפיעה על יכולת התפישה של מילים ומשמעות ועל הרכס הזוויתי, שמהותי ביכולת התפישה והשימוש בשפה. האיזורים האלה מחווטים יחד באמצעות רצועה של סיבי עצב באופן מסייע לכותבים לחקות שפה ומקצב בהם הם נתקלים תוך כדי קריאה. במילים אחרות, הקריאה שלכם מאפשרת לכם לאמץ סגנון כתיבה מורכב יותר, שהמוח שלכם מבקש לדמות תוך כדי כתיבה.

הנה שלוש המלצות של החוקרים עבור אנשים שרוצים לשפר את יכולות הכתיבה שלהם:

קראו שירה

במחקר שפורסם בכתב העת Journal of Consciousness Studies החוקרים גילו איזורים ב”רשת הקריאה” של איזורי המוח פעלו בתגובה לכל חומר כתוב. נוסף על כך, כתיבה טעונה רגשית השפיעה על איזורים במוח (בעיקר בצד הימני) שמופעלים בתגובה למוזיקה. בהשוואה ספציפית בין סיפורת לשירה, החוקרים מצאו עדויות לכך ששירה מפעילה את פיתוח החגורה הקדמי ואת האונה הרקתית, איזורים במוח שמקושרים לבחינה עצמית. כאשר מתנדבים הקריאו את השירים האהובים עליהם, איזורים במוח שמקושרים לזיכרון גורו באופן משמעותי יותר מאשר “איזורי הקריאה”, עדות לכך שקריאת שירים שאתם אוהבים מפעילה רגשות חזקים – ואלה תמיד טובים לצורך כתיבה יצירתית.

קראו פרוזה

הבנה של מצבם המנטלי של אחרים היא יכולת חיונית שמאפשרת יצירת קשרים חברתיים מורכבים המאפיינים חברות אנושיות – מה שהופך כותב לסופר שמצטיין בבניית דמויות ומצבים מורכבים. מחקרים אחרונים מגלים כי קריאת פרוזה מובילה לציונים טובים יותר בשאלונים שנועדו לבחון מידת אמפטיה לרגשות של אחרים, דרכי חשיבתם ואופיים, בהשוואה לספרות שאינה פרוזה או אנשים שלא קוראים בכלל. המחקרים הראו כי קריאת ספרות בדיונית מעשירה את יכולת ההבנה הרגשית של אחרים. במילים אחרות, ספרות בדיונית מעוררת מחשבה, עומק, אמפטיה והשראה. היא מגרה את הפעילות הקוגניטיבית באיזורים במוח מעבר לאלה הקשורים ישירות בכתיבה ומופעלים בעת קריאת מאמרים חדשותיים או תכנים בווב.  

קראו לעומק

שימו לב שהזמן שאתם מקדישים לצפיה בטלוויזיה הוא כמעט תמיד חסר אחר (המוח שלכם נמצא בסף גירוי אפס בעת צפייה בטלוויזיה) ולא משנה כמה תנסו להצדיק לעצמכם את הזמן הזה (“יש דווקא תוכניות מעניינות!”). קריאת מגזינים או ספרות קלות היא אולי מבדרת אך אין בה כדי להצית את הדימיון ולהעשיר את יכולות הכתיבה שלכם. אם אתם רוצים להשתפר בכתיבה כדאי לכם להתחיל לקרוא ספרות מעמיקה ומאמרים על מדע ואמנות הכוללים עומק רגשי ושפה עשירה שיפתחו את הראש שלכם.