אישה בת 22 מאנגליה חשבה שהיא מתעוורת. היא תמיד ראתה טוב בעין שמאל. אך בלילות מסוימים עין ימין הפסיקה לתפקד. נדמה היה לה שהיא רואה צלליות מעורפלות בחדר.
בתחילה זה קרה פעמיים עד שלוש בשבוע אך לאחר מכן עלתה תדירות התופעה לכל לילה.
כאשר ביקרה אצל הרופא התברר לה בבדיקה שהראיה שלה תקינה. גם סריקות המוח היו תקינות. ובכל זאת התופעה המטרידה נמשכה.
בערך באותו זמן אישה אחרת הבחינה בתופעה דומה. בבקרים, כאשר קמה, אבדה לה הראייה בעין אחת למשך 20 דקות לכל היותר. התופעה הייתה מטרידה מספיק כדי לבקר בחדר מיון.
אובדן ראיה בעין אחת עלול להיות סימן של שבץ קטן או בעיה עצבית בעין. זו הסיבה מדוע הרופאים ערכו לה סריקה מוחית.
אך בדיקה נוספת התברר לחוקרים שהבעיה פשוטה בהרבה. הם קוראים לתופעה הזו “עיוורון סמרטפון זמני”, ומתייחסים לממצאים בכתב העת The New England Journal of Medicine.
החוקרים גילו כי בכל המקרים המשתמשים הביטו בסמרטפון כאשר עין אחת שלה מכוסה.
עומר מאהרו, רופא עיניים בבית החולים Moorfields Eye בלונדון, מציין כי המטופלת הראשונה נהגה לבהות בסמרטפון שלה לפני שנרדמה. היא שכבה על צדה השמאלי והביטה במסך בעיקר בעין ימין. עין שמאל הייתה מכוסה לרוב על ידי כרית. המטופלת האחרת, בשנות ה-40 לחייה, סבלה מבעיה דומה כאשר התעוררה בבוקר לפני הזריחה ובדקה חדשות בסמרטפון במיטה. זה נמשך כשנה, לאחר שנפצעה בקרנית, אך גם לאחר שקנתה אייפון.
בשני המקרים לא מדובר בתופעה מסוכנת, אם כי היא יכולה להבהיל. מאהרו מסביר שמה שקרה זה שרשתית אחת הייתה מותאמת לאור, בעוד רשתית שנייה הייתה מותאמת לחושך.
רשתית העין היא אבר מתוחכם שיכול להתאים עצמו לרמות שונות של חשיפה לאור, טוב יותר מכל מצלמה, הוא מסביר. “היא יכולה להפחית את הרגישות שלה, כך שכאשר אתם שוכבים על החול בחוף או נמצאים בסביבה של שלג בהיר, עדיין תוכלו לראות יחסית טוב מסביבכם”. בחושך או תחת שמיים בהירים, הרשתית יכולה להתאים עצמה לתנאי התאורה. אותה תופעה ניכרת כאשר אנחנו עוברים מחדר מואר לחדר עם תאורה מעומעמת. לאחר כמה שניות של הסתגלות הרשתית תאפשר לנו להסתגל ולראות יחסית טוב גם בחדר החשוך. לאחר חשיפה לאור בהיר עשוי לחלוף פרק זמן של עד 40 דקות בטרם הרשתית “תתאחל” ותוכלו לראות שוב בחשיכה.
החוקרים ביקשו מהמטופלות לערוך ניסיון קטן: לצפות בסמרטפון שלהן בעין שמאל בלבד ולאחר מכן בעין ימין בלבד בשני מקרים שונים. הם הבינו כי העין שסבלה מעיוורון חלקי הייתה תמיד זו ששימשה לצפיה במסך הבהיר בעוד העין השנייה בהתה בחושך. התברר כי אמנם לאחר חשיפה לאור גדול נדרש לקולטני האור ברשתית פרק זמן לא קטן בטרם הסתגלו מחדש לחשיכה.
אז האם ההמלצה החד משמעית היא לא לקרוא בסמרטפון בחדר חשוך? החוקרים עדיין לא יודעים אם יש להרגל זה השפעה שלילית לטווח ארוך על הראיה אך התופעה עלולה בהחלט להטריד.
תמונה ראשית: m01229 דרך פליקר