החיים במערת מוביל לא דומים לשום מקום אחר בעולם. התנאים “החייזרים” במערה הרומנית הזו, כמה ק”מ מערבית לים השחורה, נאטמו במשך יותר מ-5.5 מיליון שנים.
על אף שהאוויר רעיל ולח באופן בלתי נסבל, שילוב של תנאים הפכו את המערה הזו למכרה זהב עבור ביולוגים.
פחות מ-100 אנשים נכנסו למערה הזו עד היום, על פי BBC Earth. היא התגלתה על ידי בני אדם רק ב-1986, כאשר עובדים רומנים חיפשו שטח חדש לבנות בו תחנת כח גרעינית.
המערה חסומה על ידי הרשויות והגישה אליה מותרת רק באישור מיוחד, וזאת למרות שכמה מחסומים טבעיים בדמות מנהרות אבן סיד צרות ופירים אנכיים מקשים מאוד על הגישה למקום.
האוויר בתוך המערה מכיל רק מחצית מהחמצן שבחוץ והוא נושא כמויות גבוהות של דו תחמוצת הפחמן ומימן גופרתי. זאת נוסף על חשיכה מוחלטת במקום שלא ראה אור שמש זה 5.5 מיליון שנים לפחות.
למרות הכל, החיים במערה שוקקים. חוקרים זיהו 48 מינים מוזרים של עכבישים, עקרבי מים, דמויי עקרב, מרבי רגליים, עלוקות וסרטנים שווה רגלאים – 33 מהם נמצאים רק במערה הזו.
רוב היצורים ששוכנים במערכה הם עיוורים וחסרי צבע. אחרי הכל, מי צריך לראות בסביבה שהיא חשוכה לחלוטין. נוסף על כך, יש להם גפיים ומחושים ארוכים במיוחד על מנת לסייע להם לנווט בחשיכה.
אם העולם הזה לא נראה מספיק חייזרי, מדובר במערכת אקולוגית נדירה שמתבססת על כימוסינתזה בקטריאלית. רוב המערכות האקולוגיות מתבססות על פוטוסינתיזה כדי להפיק אנרגיה. מאחר ואין אור שמש טבע במערה, הבקטריות נדרשו לקבל את האנרגיה והפחמן שלהן היישר מריאקציות כימיות כמו חמצון גופרית או אמוניום.
כיצד היצורים האלה הגיעו למערה זו תעלומה עבור החוקרים. “סביר להניח שהבקטריות נמצאות שם הרבה יותר מחמישה מיליון שנים, אבל החרקים נלכדו במערה בערך בפרק הזמן הזה”, אמר לבי בי סי ג’יי קולין מורל, מיקרוביולוגי מאוניברסיטת מזרח אנגליה, “ייתכן שהם נפלו ונלכדו במערה עם צניחה של אדמת סיד שחסמה את פתח המערה עד שהתגלתה מחדש ב-1986”.
