ראשית כדאי לציין שאין דרך לדעת אם הסיפור הבא נכון אך הוא עשה באזז בטירוף והפך לדיון סוער עם דעות לכאן ולכאן.
משתמשת הטוויטר _blotty@ צייתה בליל שני וידוי היסטרי על דייט שהשתבש בגלל קקי.
היא סיפרה את הסיפור ב-18 ציוצים שרוטווטו אלפי פעמים.
זה מתחיל פשוט.
“יש לי סיפור לספר. זה קשור לקקי שלי”.
“אתמול יצאתי לדייט עם גבר שהזמין אותי לצאת בחנות הירקות ביום אחר. הכל עבר בטוב. הלכתי איתו לדירה שלו”.
“יש לי ביטחון. אני אישה רגועה וחזקה. כך שהרגשתי בנח לעשות קקי בחדר השירותים שלו. זו הייתה טעות. הקקי לא ירד בהדחת המיכל.
ואז זה הלך והסתבך:
“כמו כל אישה בטוחה בעצמה נתקפתי פאניקה וניסיתי להדיח את המיכל מיליון פעמים, מה שרק הפך את המצב לגרוע יותר”.
בשלב הזה הייתי באטרף כי שהיתי בשירותים יותר מדי זמן. נשארה רק חתיכה אחת של קקי. אני מולה.
“התגבשה בי החלטה וידעתי בדיוק מה אני צריכה לעשות. נטלתי נייר טואלת והסרתי את חתיכת הקקי מבית השימוש.
“הבנתי שאין לי תוכנית. מה לעשות עם זה עכשיו? אני לא יכולה להשאיר את זה שם. בשלב זה כבר ממש איבדתי את זה”.
“עכשיו כבר ברור ששהיתי שם יותר מדי זמן. ואז בחרתי בהחלטה הכי איומה שיכולתי לחשוב עליה. עטפתי את זה”.
אך איפה שמים חתיכת קקי? רק מקום אחד בא בחשבון.
“הכנסתי את הקקי לארנק שלי, עטוף בשכבות רבות של נייר טואלט”.
“מה עושים עכשיו? ישבנו על הספה שלו והתנשקנו וכל מה שיכולתי לחשוב עליו זו חתיכת הקקי בארנק שלי”.
“הוא: את כל כך יפה. עשית לי את זה ברגע שחייכת אלי.
אני: “זה כל כך מתוק.
אני בראש שלי: “יש חתיכת קקי בארנק שלי”.
בשלב זה בלוטי עירבה משפחה בסיפור המסריח שלה
“סימסתי לאחותי כדי לקבל את עצתה”.
האחות הציעה לה להשליך את החתיכה דרך חלון.
אך עבור בלוטי זה היה יותר מדי.
“לאחר כמה שעות הוא השתמש בשירותים ושמעתי אותו מדיח. הבנתי שהוא תיקן את זה. ואולי לא. אך הבנתי שאני חייבת לעשות משהו. חייבת”.
“לקחתי את הארנק שלי לשירותים. פתחתי את הנייר והתפללתי שהפעם זה יצליח. הכנסתי את הקקי למיכל והדחתי.
“תודה לאל! זה עבד. הקקי נשטף. הייתי חופשיה. הכל יהיה בסדר. ניצלתי!”.
“זה הסיפור שלי. גבר, שישב וסיפר לי שאני האישה הכי מדהימה שפגש, ולא היה לו מושג שכמה מטרים משם בארנק שלי היה קקי”.
“שדגתי מבית השימוש שלו”.
ויש גם מוסר השכל
“זה מאוד מביך בשבילי אבל ברצינות: אל תשתו קפה לפני דייט. עדיף להיות ישנונית מאשר להסתיר קקי בארנק”.
הרבה אנשים אהבו את הסיפור. הם קראו לה גיבורה, ניצחון הרוח האנושית, וקורעת
אחרים קיבלו אומץ לשתף את הסיפורים האישיים שלהם עם אסלות סתומות.
והסיכום שלה:
“כך כך הרבה מאמץ השקעתי בתדמית של הבחורה הלוהטת ובסוף יזכרו אותי בתור נערת הקקי”.