חוקרים הצליחו לשחזר מקטע DNA של האדם הכי עתיק ששוחזר אי פעם, משיניים בנות 430,000 שנים ועצמות ירכיים ממאובנים שנמצאו בצפון ספרד. הממצאים שלהם עשויים לשכתב את עץ האבולוציה של מיני האדם העתיקים.
ארכיאולוגים בוחנים את השיירים של כ-28 שלדים שגילם המשוער הוא בן 430,000 שנים, בבדיקה שהחלה ב-1997. השלדים נמצאו במערה בצפון ספרד בשם "סימה דה לוס חזוס" או "כוך העצמות". החוקרים משערים כי בקרב פריטים החלו החלו להתפתח רכסי גבות בולטים, ובכך הם מייצגים את הניאנדרטלים המוקדמים, שיתפתחו למין נפרד כ-100,000 שנים מאוחר יותר.
אך הממצא החדש, שפורסם בכתב העת Nature, מגלה על פי סריקה גרעינית של ה-DNA במאובנים אלה, כי לא היו אלה אבותיהם של הניאנדרטלים אלא ניאנדרטלים מפותחים ומזוהים. כך שהגילוי מוביל למסקנה כי הניאנדרטלים התפתחו כמין 100,000 שנים מוקדם יותר מכפי שסברו תחילה. אם זה לא מספיק עוד התברר מהמחקר כי הניאנדרטלים ומין מקורב נוסף בשם הדניסובנים (שהתגוררו בדרום סיביר במרחק אלפי קילומטרים) כבר היו מפוצלים כאשר הניאנדרטלים נקברו במערה.
אם הממצאים החדשים מדויקים, מדובר בגילוי מסעיר, שמשנה את כל מה שידענו על השלב בו אבותינו התפצלו מהניאנדרטלים והדניסובנים. על בסיס מחקרים גנטיים, חוקרים חשבו בעבר כי אבותינו התפצלו מקרוביהם הניאנדרטלים הדניסובנים לפני 315,000 ל-540,000 שנים. אך אם יש עדות לקיומם של ניאנדרטלים לפני 430,000 שנים, הרי שהפיצול מאבותינו אירע מוקדם יותר, אולי אפילו לפני 750,000 שנים, על פי החוקרים.
המשמעות של הגילוי משליכה על עצם המקורות של ההומוספיאנס. ככל הנראה, ההומו הַיידֶלבֶּרגֶנסיס, המין נכחד מן הסוג אדם שהתקיים בתקופת הפלייסטוקן, לא היה אבינו הקדמון, משום שהמין הזה התפתח 50,000 שנים לאחר שהאדם המודרני והניאנדרטלים-דניסובנים התפצלו. זה מוביל את החוקרים להשערה כי לכל שלושת המינים יש אב קדמון אחר, מוכר פחות מוכר, שחי לפני כ-900,000 שנים, גם על פי ממצאים שהתגלו בספרד.
וזה עוד לא הכל. על פי בדיקת DNA הגרעינית של הפריטים שנקברו ב"סימה דה לוס חזוס", העצמות היו שייכות לניאנדרטלים, אך לפחות אחד מהאינדיבידואלים היה קשור לדניסובנים. הסיבה שהובילה לחיבור ביניהם היא מסתורין גדול בשלב זה, ועשויה לספק רמז לקיום של מין לא ידוע של בני אדם שהיגרו מאפריקה לאירואסיה, אך בשלב זה מדובר בהשערה בלבד.
