אסטרונומים מכירים היטב את התופעה של התפרצויות רדיו מהירות (FRB) מחוץ לגלקסיה שלנו. האותות האלה נקלטים כפרץ מהיר של חשמל בספקטרום הרדיו ולאחר כמה מילישניות הם נעלמים ולעולם לא חוזרים. אף אחד לא יכול לומר בוודאות מה גורם להתפרצויות האלה ומאחר והן לא חוזרות על עצמן המחקר לא גילה שום תשובה משמעותית אודות מה עומד מאחוריהן.
אחד ההסברים האפשריים לחד פעמיות של ההתפרצויות האלה הוא כי הם תוצר של תהליך שמשמיד את העצם שיוצר אותם. למשל, אם ההתפרצויות הופקו כתוצאה מקריסה של כוכב נויטרונים אל תוך חור שחור אין שום אפשרות שהתהליך הזה יחזור על עצמו.
אך מחקר חדש מעלה את האפשרויות כי ההתפרצויות האלה חזרו על עצמן לפחות במקרה אחד, שמסיר מעל הפרק את תיאוריית ההשמדה במקרה הזה. יש כמה הבדלים משמעותיים נוספים בין ההתפרצות הזו לבין האחרות.
ההתפרצות שזכתה לכינוי FRB 121102 זוהתה לראשונה ב-2012 על ידי מצפה החלל “ארקיבו” בפורטו ריקו. התברר כי ההתפרצות חזרה על עצמה, לעתים בתדירות של כמה שעות מהתפרצות להתפרצות. בסך הכל, החוקרים זיהו 10 התפרצויות שונות בפרק זמן של חודשיים. ההתפרצויות התאפיינו באורכי גל משתנים, באינטנסיביות שונה, שעשויה לרמז על תהליך כאוטי. מקור האותות בכל המקרים הוא ממקום אחד בזמן דומה.
כוכבי נויטרונים עשויים ליצור להבות מגנטיות עצומות בקריסתם, אך עד היום חוקרים זיהו רק להבה אחת וחד פעמית בתהליך הזה. החוקרים חושדים שאולי מדובר בפולסר, כוכב נייטרונים שמסתובב סביב עצמו במהירות עצומה ולכן פולט קרינה אלקטרומגנטית מהקוטב המגנטי שלו. חלק מהמדענים מטילים ספק בהנחה כי המקור של FRB 121102 הוא מחוץ לגלקסיה שלנו וטוענים כי יש אפשרות שהמקור שלו הוא עצם בתוך הגלקסיה שלנו.
התופעה של התפרצויות רדיו מהירות התגלתה לראשונה רק לפני עשור ועד היום זוהו רק קומץ דוגמאות הידועות למדע של התפרצויות כאלה. שטח ההתפרצות של כל התפרצות שזוהתה הוא כמה מאות קילומטרים וההבדל בין הערכים שלהם מעיד שייתכן ומה שגרם להם זה עצם מאוד בהיר. בשבוע שעבר חוקרים הכריזו כי הצליחו לראשונה לזהות את המיקום של התפרצות רדיו מהירות, התפתחות שעשויה לאפשר להם להבין טוב יותר את האירועים האסטרופיזיים האלה.
“לאחר שנצליח למקם במדויק את מיקום ההתפרצויות בשמיים, נוכל להשוות בין תצפיות של טלסקופי חלל אקס-ריי ואופטיים כדי לגלות אם יש גלקסיה במיקום של ההתפרצות”, אמר ג’ייסון הסלס, פרופ’ באוניברסיטת אמסטרדם ומרכז האסטרונומיה הלאומי של הולנד.
