השמועות על נהר של מים מבעבעים בלב יערות הגשם של האמזונס מופצות כבר שנים אך הגיאופיזיקיא אנדרה רוזו היה הראשון להביא את התמונות.
רוזו חוקר את יערות הגשם מאז 2011. הוא לא גילה את הנהר, שהיה ידוע למקומיים במשך מאות שנים. אך הנהר הזה לא הופיע במפות ובזכות עבודתו של רוזו אנחנו יכולים להיחשף לכמה מהסודות שלו.
כמובן שמקורות מים חמים בטבע אינם תופעה חדשה וניתן למצוא מעיינות חמים במקומות שונים בעולם, בין השאר בים המלח, באיסלנד ובפארק יוסמטי. עם זאת, חלק מהמעינות האלה ממוקמים בסמוך להרי געש ואילו הנהר המבעבע של פרו זורם כ-700 ק”מ מהר הגעש הקרוב.
המקומיים קוראים לנהר “שאנאי טימפישקה”, “רותח בחום השמש”, בתרגום ישיר, והוא מרשים בגודלו. הנהר זורם לאורך 6.24 ק”מ, בטמפרטורה ממוצעת של 86 מעלות צלזיוס. הוא רחב יותר מכביש בעל שני נתיבים ברוב אורכו ועל כן האנרגיה הדרושה כדי לחמם נפח כזה של מים היא עצומה.
בהרצאה שנשא ב-TED ב-2014, רוזו הסביר כי הנהר רותח מספיק כדי להרוג את רוב בעלי החיים שנופלים לתוכו – מחזה שנתקל בו בהזדמנויות שונות. בהחלט לא המקום בו תרצו ללכת לשחות בטבע.
מהיכן כל החום הזה נובע? על פי מחקר שערך רוזו, מקור המים הוא מגשמים. לאחר מכן, סביר להניח שהמים חלחלו עמוק מתחת לאדמה, שם הם חוממו על ידי האנרגיה הגיאותרמית של כדור הארץ, לפני שנבעו מחדש ונקוו לנהר באמזונס. כלומר, הכל חלק ממערכת הידרותרמית עצומה, חסרת תקדים בהיקפה על פני כדור הארץ. לא רק שהנהר עצמו ייחודי בקנה מידה עולמי, גם צורות החיים שרוזו גילה בתוכו ובסביבתו הם יוצאי דופן.
