גרמניה מפעילה היום את מכונת ההיתוך הגרעיני פורצת הדרך שלה. במהלך האירוע יוזרק מימן בכור ההיתוך הגרעיני Wendelstein 7-X, כאשר המדענים מקווים כי החומר יהפוך לפלזמה לוהטת במיוחד במהלך השידור החי. מי שתדליק הערב את הכור, שמנסה לשחזר את התנאים על פני השמש, תהיה קאנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, בעלת תואר דוקטור לפיזיקה.
הכור ברוחב 16 מטרים קרוי Wendelstein 7-X והוא מכשיר היתוך גרעיני מסוג Stellerator.
תחנות כוח גרעיניות רבות שמפיקות אנרגיה באמצעות ביקוע גרעיני – פירוק של יסודות רדיואקטיביים ליסודות אחרים ושיחרור אנרגיית חום רבה בתהליך. עם זאת, בתהליך נעשה לרוב שימוש באורניום, משאב מתכלה בטבע וגם פוטנציאל הרס סביבתי ובריאותי של פליטת קרינה רדיו אקטיבית כפי שההיסטוריה מוכיחה היטב.
שיטה אלטרנטיבית לנצל אנרגיה גרעינית היא באמצעות היתוך גרעיני, תהליך בטוח לחלוטין שלא כרוך בהפקת מים רדיואקטיבים. בתהליך זה מחוממים גזים בעלי מספר אטומי נמוך כמו הליום או מימן לטמפרטורות גבוהות באמצעות לייזר עד כדי 100,00,000 מעלות, כאשר החום העצום גורם לגרעיני האטומים להתמזג יחד בגלל מגנטים רבי עולמה ונוצר ההיתוך תוך פליטת כמויות עצומות של אנרגיה.
בעולם קיימים שני סוגים של כורי היתוך: Tokomaks ו-Stellerators, אשר ההבדל העיקרי ביניהם הוא אופן סידור המגנטים. כורי Tokomaks נחשבים לקלים יותר לייצור ומפיקים פלזמה באיכות גבוהה יותר מה-Stellerator אך השניים נחשבים יותר קלים לתפעול ולתחזוק. כ-45 כורים מהסוג הראשון פעילים היום, אך מהסוג השני ישנם בודדים שפעלו עד היום בהיקף קטן. החסרון הגדול של הטוקומקים הוא ביכולת שלהם להחזיק בפלזמה לכל היותר במשך 6 דקות ו-30 שניות, לא מספיק כדי להפיק אנרגיה משמעותית.
הסטלרייטורים, לעומתם, יכולים להחזיק פלזמה למשך 30 דקות בכל זמן, מה שמבטיח ייצור אנרגיה בהיקפים גדולים בהרבה. ב-10 בדצבר מכון מקס פלנק לפיזיקת פלזמה צייץ את התמונה המדהימה הזו של הפלזמה הראשונה שהפיקה המכונה. הכור תומך בהפקה וייצור של פזלמה בחום של 100 מיליון מעלות צלזיוס.
