היחס של רבים בציבור כלפי בעלי מוגבלויות נע בין רתיעה לפטרונות, חוסר התחשבות לרחמנות ובעיקר חוסר הבנה במקום הכלה והנגשה. סדרת אינטרנט חדשה מנסה לשנות את התפישות הקיימות כלפי הנכים בציבור הרחב באמצעות הומור, וזה נראה מבטיח ומרענן.
במרכז הסדרה דודי, בן 28, שנראה שתי טיפות מים כמו מארק צוקרברג, מלבד העובדה שיש לו שיתוק מוחין, הגדרה בעייתית למי שהמוח שלו עובד פי שניים. דודי מתנדנד בהליכה, יש לו בעיה בידיים ובדיבור. מאז שהוא סיים בית ספר של החינוך המיוחד בגיל 21 הוא יושב בבית, סופר זבובים על הקיר ואוכל יוגורטים שהסבתא מאכילה אותו.
הוא מרגיש שהוא לא עשה כלום בחייו, לא הולך לפאבים, לא משתכר, לא עושה סמים, לא מתנשק נשיקות צרפתיות. לכן הוא מחליט לברוח מהבית ולהגשים כל חלום. הוא עובר לתל אביב, מתחיל לחפש דירה, עבודה ומתחיל עם בחורות.
מה שבולט לחיוב בסדרה זו העובדה שדודי תופס את עצמו כבחור סקסי לכל דבר ועניין, וזאת בניגוד לאחרים הרואים אותו כאדם מסכן שראוי לרחם עליו. הפער בין מה שחושבת עליו הסביבה ובין הראייה שלו את עצמו הוא שיוצר אירועים וסיטואציות קומיות.
לכל אורך הסדרה מחשבותיו ורגשותיו של דודי מועברים דרך Voice Over ממוחו הקודח בקולו של עוז זהבי. בתפקיד דודי משחק אלדר יוסופוב, תסריטאי, במאי ושחקן, שפוסט חיפוש עבודה שפירסם בפייסבוק הפך לאחרונה ויראלי.
יוסופוב מספר כי מטרת הפרויקט להביא אל הציבור הרחב ראייה חדשה על הנכים. רוב אנשים מפחדים מבעלי מוגבלויות, סולדים מהם ומרחמים עליהם.
“רוב האנשים מפחדים מבעלי מוגבלויות. דרך הסדרה הזו הציבור יראה את הנכים מזווית אחרת, לא רק בהקשר של רחמנות או גבורה”, הוא אומר. ולראיה, דודי, הגיבור, לא רק מתייחס אל עצמו כשווה מול שווים בחברה של אנשים רגילים, לא פעם הוא מתנשא עליהם ומשתמש בחוכמה במגבלה הפיזית שלו כדרך לקדם את עצמו, ואם דמות של נכה מניאק זו לא אפליה מתקנת והעצמה לא ברור מה כן.
דרך הסדרה נחשפת גם הבורות של אנשים כלפי בעלי מוגבלויות. דמויות שלא מבינות את דודי בסדרה נראות דוחפות לו כסף. אנשים שמבלבלים בין בעלי מוגבלויות לקבצנים זו תופעה שנכים מכירים מהמציאות.
יוסופוב בן 27, מתגורר ביפו, הוא סיים תואר ראשון בקולנוע ובטלוויזיה באוניברסיטת תל-אביב. הוא נולד עם נכות. הוא לא מדבר ומתקשה בהליכה, אבל זה לא מונע ממנו לכתוב תסריטים, לביים ולהפיק סרטים ולשחק בהם בתפקיד הראשי.
“אני זוכר שמאוד רציתי להמציא איזה סרט או סדרה, שתספר לעולם מי ומה אני”, אומר יוסופוב, “אני לא יכול לדבר, אז אני מתבטא דרך אמנות, ספרות וקולנוע. לא רציתי שגיבור הסדרה יהיה גיבור-על שבשל היותו נכה עושים ממנו סופר הירו. גם לא רציתי שהגיבור שלי יהיה איזה נכה מסכן, שק תפוחי אדמה המתלונן על חייו. רציתי להמציא דמות אחרת שאף פעם לא הייתה בטלוויזיה, איזה נכה סופר קול מניאק שכזה”.
ביחד עם שני חברים אנשי קולנוע, חגי שומרוני ואור רון, הם החלו להפיק את הסדרה. בתחילה צילמו פיילוט והראו אותו למפיקים ולגופי שידור רבים. “הם אהבו את הרעיון, אך לא רצו להשקיע בו ולקחת אותו על עצמם את הפרויקט”, מספר יוסופוב”, “וכך מצאנו את עצמנו עם רעיון מבריק וייחודי בלי יכולת כספית לממש אותו. אז פנינו למימון המונים להשיג את הסכום הרצוי. כך גייסנו את הכסף לפרויקט החלומות שלנו והתחלנו לצלם”.
התוצאה היא שלושה פרקים שהופקו עד כה אבל היוצרים ממש לא מסתפקים בכך. הם מחפשים שיתופי פעולה שיאפשרו להם להפיק פרקים נוספים ולהפוך את הפורמט הבסיסי שלהם לסדרה שיצפו בה מיליוני אנשים בכל העולם.
בתמונת השער: מאי הרשקוביץ’ רשף
