על פי נתוני מועצת אומנות המטווה האמריקנית (The Craft Yarn Council), שליש מהנשים בגילאים 25 עד 35 סורגת. אפילו גברים וילדי בית ספר עוסקים במלאכה. בחודש אפריל האחרונה המועצה יצאה בקמפיין “לסרוג את המתח” לרגל יום המודעות הלאומית למתח.
ד”ר הרברט בנסון, חלוץ בתחום רפואת הגוף-נפש ומחבר רב המכר The Relaxation Response, הסביר כי הפעולה החזרתית של הסריגה היא בעלת אפקט מרגיע הדומה למדיטציה או ליוגה. לאחר חציית עקומת הלימוד הראשונית, הסריגה יכולה להפחית את קצב הלב ולחץ הדם וכן להפחית את רמת הורמון המתח קורטיזול.
אך לא כמו מדיטציה, לסריגה יש גם תוצרים שימושיים שעשויים לשפר את ההערכה העצמית. מאז שנות ה-90′ המועצה ראיינה מאות אלפי סורגים שהסריגה מילאה להם גם מקום יצירתי וגם שימשה גורם מרגיע בימים קשים.
מחקר שנערך באוניברסיטת בריטיש קולומביה ופורסם ב-2009 גילה כי 38 נשים שסבלו מאנרוקסיה ולמדו לסרוג רשמו שיפורים משמעותיים במצב המחלה שלהן. 74% מהנשים אמרו שהפעילות הפחיתה את הפחדים שלהם והרחיקה את המחשבות שלהם מהבעיה. מחקר נוסף גילה כי סריגה עשויה להדוף ירידה בתפקוד המח עם הגיל. המחקר מ-2011 שנערך במאיו קליניק במינסוטה סקר 1,321 אנשים בגילאים 70 עד 89. מבין אלה שעסקו בסריגה פעילות זו מילאה תפקיד משמעותי בהפחתת הסיכוי לפתח לקות קוגנטיבית שכלית ואובדן זיכרון.
על אף שהפעילות הזו יכולה להיטיב, קרוב לוודאי, רק עם אנשים בריאים מבחינה קוגנטיבית, אנשים שנהגו לקרוא עיתונאים ומגזינים או ניגנו בכלי מוזיקלי לא רשמו שיפור דומה. החוקרים מניחים כי אמנויות כמו סריגה טובות לקישוריות בין הנוירונים במוח ויש להן תפקיד מפתח בשימור הבריאות הקוגניטיביץ.
במחקר נוסף מ-2014 שנערך באוניברסיטת דאלאס, התברר כי לימוד סריגה או צילום שיפר את תפקוד המוח בקרב מבוגרים. מי שהשתתפו בפעילויות שלא היו מאתגרות מבחינה אינטלקטואלית לא רשמו שיפור דומה.
דרך ניו יורק טיימס. תמונת שער: Becky Stern, גרב לפטופ. דרך פליקר
