שולח: נהנית אתמול?
נמענת: כן.
שולח: בטוחה?? את יכולה לומר לי אם לא.
נמענת: בטח.
אם גם אתם חוויתם פרנויית טקסטים כזו אולי תליתם את האשם רק בהודעות הלקוניות שקיבלתם והעדר מילות תואר כמו "היה מהמם, מטריף, אדיר וכו'. אך מחקר חדש מגלה כי הסיבה העיקרית להודעות שנתפשות כחסרות כנות היא נקודה בסוף משפט.
במחקר חדש, שיתפרסם בגיליון פברואר, 2016, של כתב העת Computers in Human Behavior, חוקרים מאוניברסיטת בירמינהגאם הראו לסטודנטים סדרה של תכתובות טקסט לעומת הודעות שנכתבו בכתב יד וביקשו מהם לדרג את מידת הכנות של השולח בכל תכתובת.
הנשאלים דירגו את השולחים של הודעות שהסתיימו בנקודה ככנות פחות מאשר שולחים של הודעות ללא נקודות בסופן. זה כאמור ביחס להודעות דיגיטליות, אך כאשר מדובר בהודעות שנכתבו בכתב יד, הנקודות לא הוסיפו או גרעו מניקוד הכנות.
החוקרים לא סיפקו הסבר ברור מדוע דווקא נקודות נתפשות כחסרות כנות אך אפשרות אחת היא כי הן "סוגרות את השיח" במקום להשאיר אותו פתוח ונתפשות רשמיות.
הם מסבירים כי הודעות טקסט נעדרות הקשר כמו הבעות פנים, טון דיבור ועוד סימנים שעוזרים לנו להבין אם הדובר מתכוון למילותיו. כאשר אנחנו עוברים במהירות להשתמש כמעט אך ורק בתקשורת דיגיטלית, אנשים ממציאים לעצמם דרכים חדשות לזהות את כנות הדוברים, בהן שימוש יצירתי בסימני פיסוק.
המחקר הקיף רק 126 נבדקים, רובן נשים ואמריקניות בלבד ועל כן קשה לראות בו מדגם מייצג או לדעת אם המחקר תקף גם לשפות אחרות, אם כי החוקרים הצליחו לתמוך בטענה שאנשים מפתחים שיטות חדשות להעביר מסרים רגשיים כמו פאסיביות אגרסיביות.
שולח: מה קרה?
נמען: כלום
שולח: את בטוחה?
נמענת: הכי בטוחה
שולח: טוב…
נמענת: שיהיה לך יום מקסים
כמובן שהמחקר לא רלוונטי למי שאינו יודע להשתמש בסימני פיסוק מלכתחילה או לא נוטה לעשות בהם שימוש, אך כפי שניתן לראות בחילופי הדברים מעלה, בתכתובות טקסט מה שלא נכתב חשוב לפעמים אף יותר ממה שנכתב וסרקזם הוא כלי משמעותי. אם ניתן לתוכנת מחשב לפענח את חילופי הדברים האלה המסקנה שלה, קרוב לוודאי, תהיה כי מדובר בתכתובת מנומסת ולא מתוחה כפי שהיא.
תמונת שער: Shutterstock
