הבעתי כאן את דעתי על “סי וורלד” בפוסט נוקב בעקבות סרט המופת “בלאקפיש” אשר עקב אחר אורקות הכלואות בפארק המים. בעקבות הסרט נפגעו קשות הרווחים של “סי וורלד” כאשר המודעות הגוברת גרמה לאנשים רבים להימנע מביקור במתחם. הורים נשבעו שלא יגררו את ילדיהם רק כדי “להשתעשע” ממראה אורקה אומללה בשבי ואמנים נמנעו מהופעה במקום.
ראו גם: 10 סיבות מצוינות בעד סגירת פארקים של חיות מים
כעת התקבלה בשורה חשובה נוספת במסגרת המאבק נגד “סי וורלד”. הנהלת מחוז החופים של קליפורניה (California Coastal Comission), אשר חולשת על השטח בו ממוקמת “סי וורלד”, נענה לבקשת פארק המים בסאן דיאגו להרחיב את הבריכות של האורקות במסגרת פרויקט “Blue World”, שאמור להיפתח בפארק ב-2018 עם מתחמים מורחבים שמתפרשים על פני שטח גדול פי שלושה ביחס להיום בעלות של 100 מיליון דולר. התוכנית נועדה לשפר לכאורה את תנאי המחיה של יונקי הענק בעקבות הביקורת.
פרסמו דרך “חורים ברשת” ותגיעו למאות אלפי ישראלים עם תוכן שעושה באזז. לפרטים>>
אך לאישור נלווה תנאי שגובה מחיר יקר מ”סי וורלד”: הם לא יוכלו להרבות את 11 האורקות הנתונות אצלם בשבי. כמו כן, הנהלת המחוז אסרה גם על סחר, מכירה או העברה של אורקות בשבי. הם לא יוכלו למכור, להעביר או לסחור בהם. במילים אחרות, ה-11 אורקות האלה יהיו כנראה האחרונות במקום הארור הזה. לא יהיה דור המשך והסבל של האורקות התקועות בבריכה בגודל גיגית למידתם יגיע אל סופו. איסור ההרביה חל רק על הפארק בקליפורניה ולא על מתקנים של “סי וורלד” במדינות אחרות.
תמונה: Tinseltown/Shutterstock
“בלאקפיש” הצליח להציג את האורקות כיצורים רגישים ואומללים שהושמו בתנאי שמי שאינם ראויים למחיה. במהלך הסרט מומחש איך האורקות כלואות באמבטיות קטנות בהרבה ביחס לאוקיינוס הפתוח באופן שגורם להם מצוקה קשה. המצוקה הזו מתחילה בעצם חטיפתם של האורקות ממשפחתם באוקיינוס, ללא מצפון ועבור בצע כסף. רשת פארקי המים ניסתה להצביע על אי אמינות בסרט אבל העובדות מדברות בעד עצמן. מקומו של אורקה באוקיינוס הפתוח. שם ביתו, שם יעודו. לשחות קילומטרים כאוות נפשו.
האורקות נאלצו לחיות בתת תנאים, לאבד כל חשק לחיות, להיות אגרסיביים עד כדי תקיפה של כמה מהעובדים שם. שנים על גבי שנים הפארק גרף סכומי עתק על גב חיות המים ושום דבר לא קרה. עד בלאקפיש”, הסרט שהצליח להפוך אורקות ליצורים הכי רגישים, מתוקים ואומללים. איש לא נותר אדיש ובעולם של היום, כאשר כל מידע אכזרי נפלט החוצה, היה זה עניין של זמן עד שתאגיד זה יחטוף מהציבור.
התגובות של הפעילים נגד המאבק להחלטה הצביעו על ניצחון ברור:
עד כה “סי וורלד” חישבה היטב את מהלכי היחצנות שלה בעקבות הסרט. היא הבטיחה תנאים הולמים יותר לאורקות אבל הפעילים נגדה אינם פראיירים והבטיחו להמשיך במאבק עד לסגירת הפארק. יותר מ-250 אלף תגובות התקבלו ביום בו התקבלה ההצבעה הגורלית בזכות, בין השאר, הפעילות של ארגון PETA. מכאן שההחלטה הזו, להפסיק את הרבייה של האורקות, היא אור בקצה הגיגית ומפה נותר לחכות ליום בו השערים ייסגרו ואחרון המבקרים יעזוב את המקום הנוראי הזה שלא מכבד בעלי חיים.
ב”סי וורלד” אמרו שהם בוחנים את ההחלטה ובין השאר מעריכים כי יש אפשרות שהחברה תעלה טיעון משפטי, על כך שהנהלת המחוז חרגה לכאורה מסמכותה בהחלטה. עם זאת, “סי וורלד” נתונה בבעיה לא פשוטה. אילו החברה, שנאבקת בירידה במניותיה ובפיחות במספר המבקרים מאז “בלאקפיש”, תזנח את תוכניתה המקורית להרחיב את מתקני האורקות היא מסתכנת בביקורת ציבורית על כך שמעולם לא רצתה לשפר את תנאי המחיה שלהם אלא פשוט להרבות עוד אורקות בשבי.
פעילים במאבק סבורים כי ל”סי וורלד” לא תיוותר ברירה אלא ללמוד מ-Ringling Brothers and Barnum & Bailey, חברת הקרקסים שהכריזה בחודש מרץ כי תפסיק את תרגילי הפילים בשלושת הקרקסים הנודדים שלה עד 2018 עקב השינוי בדעת הקהל. “סי וורלד” מסרה כי לא לכדה אף אורקה בטבע במשך יותר מ-30 שנה. אם ההחלטה האחרונה תישאר על כנה המשמעות היא כי לאורקות של “סי וורלד” לא יצטרפו אורקות חדשות. התגובה האירונית שייכת לג’ואל מאנבי, נשיא ומנכ”ל “סי וורלד”. לדבריו, ההחלטה “שוללת מהחיות החברתיות האלה את הזכות הטבעית והבסיסית להתרבות ועל כן היא לא אנושית ואנחנו לא תומכים בכך. איסור על הרביה תדון את החיות האלה להכחדה איטית תחת אחריותנו”.
מעולם לא הבנתי איך המקום האטום הזה הצליח לפעול שנים רבות. איך אנשים יכולים לחטוף מהים אורקה, לתקוע אותה בגיגית עלובה על מנת לשעשע בני אדם. אין גבול לעליבות אבל הנה, כנראה שמישהו שם גבול.
