ישנה תפישה מתעתעת שאומרת שאמון הוא יחס נרכש כלפי חבר או אדם קרוב שמכיר אותנו לאורך זמן. אך מתברר שניתן לזרז זאת בשיטות ערמומיות ופסיכיאטרים, למשל, נעזרים בשיטות כאלה. יש נוסחה אפקטיבית להאצת בניית האמון בין בני אדם שמשלבת בין הוכחת יכולת לחמימות אנושית.
פרסמו דרך “חורים ברשת” ותגיעו למאות אלפי ישראלים עם תוכן ויראלי מטורגט. לפרטים>>
הרעיון מפורט בספרם של הפסיכיאטרים מאוריס שווייצר ואדם גלינסקי, “Friend and Foe” עם דוגמה מעולם הפסיכיאטריה, שם פסיכיאטרים עושים בו שימוש כדי לדובב מטופלים להיפתח על החולשות, החרדות והבעיות הכי כמוסות שלהם. הם מספרים על תום, פסיכיאטר אחד שהייתה לו דרך יעילה לגרום למטופל ממול להיפתח: הוא היה מפיל את העיפרון, שופך קפה או מספר בדיחה גרועה.
קצת יותר חמימות ואולי טוני סופרנו היה שופך יותר פרטים על הרציחות
זה עבד כמו קסם. הסיבה נעוצה בכך שהוא עשה זאת רק לאחר שהוכיח יכולת, כאשר המטופלים ראו את שלל תעודות ההסמכה שתלויות על קיר חדר הטיפולים. כעת היה עליו לייצר חמימות, אנושיות, משהו שימחיש למטופלים שגם הוא בן אדם ואפשר לדבר איתו בפתיחות. לכן, לשיטתו עליו היה להמחיש פגיעות כלשהי כדי שיורגש שהוא לא מתנשא מעל המטופלים שלו. לשיטה זו, מתברר, היו תוצאות לא רעות והיא עובדת היטב גם בעולם העסקים.
דוגמה נוספת שמביאים הכותבים מתארת מהנדס אמריקני שעבד ביפן. הוא התבאס שבאופן קבוע הוא היה רשום כ”מבקר” במפגשי החברה. רק לאחר שהחל להצטרף לערבי קריוקי עם הצוות הוא הפך ל”אחד משלהם”. במילים אחרות, אנשים שכבר השיגו את ההוכחות המקצועיות ונחשבים לבעלי מעמד וידע יכולים להשיג הרבה יותר בכך שישתעשעו קצת, ישתטו וישדרו חמימות אנושית ונגישות.
התובנה היא שאמון הוא דבר שניתן לבנות מהר בדרך זו ולא מדובר במשימה קשה שדורשת זמן, כפי שנהוג לחשוב. מה שכן, עליכם להוכיח יכולת ביצועית לפני הפגנת חולשה אחרת זה לא יעבוד. כמובן, אסור להראות חולשה במקום שיערער את אמינותכם ומקצועיתכם. כלומר, מנתח מוח לא אמור להפיל את סכין המנתחים שלו. אז קדימה, ספרו בדיחה גרועה, שפכו קפה או תפילו את העיפרון. ספרו לי איך זה עבד לכם.
