קשה להאמין אבל פעם היינו משחקים בלי טאבלטים ולפטופים, אקסבוקסים או פלייסטיישנים. אני עוד זוכרת איך שיחקתי קלאס, גומי ומחניים. אח, היו ימים. היום ספק אם ילדים נוגעים במשחקים שלא דרך מסך מגע או מוכנים להזיז אצבע בשביל משחק אלא אם כן זו הסטה ימינה או שמאלה באפליקציה. עצוב קצת לראות את האמנות העתיקה של משחקים בלי מתווכים הולכת לאיבוד בין שלל גאדג'טים ורשתות חברתיות.
לפניכם תמונות שיזכירו לנו, הדור הקודם, את ריח נעורינו. את הימים שבילינו בחוץ בלי טלפון והתענגנו על הדברים הקטנים בחיים. עבור הילדים של היום זה ייראה כמעט תלוש מהמציאות, כמו חיים על פלנטה אחרת. בעוד שלמשחקי וידאו יש יתרונות יצירתיים הם עדיין מרחיקים ילדים מחוויות אותנטיות בחוץ. הבלוג "Childhood Unplugged" הוא יוזמה של אם אחת, מוניקה קלדרין, שרצתה לתעד את המציאות החלופית הזו.
הורים רבים שלחו לקלדרין תמונות שהן יותר כמו הוכחות לכך שהם מוציאים את ילדיהם החוצה ונזכרים בחיים הטובים באמת, ללא אינטרנט ומחשבים. כמובן, קשה לדמיין עולם בלי הרשת אבל מדובר באסקפיזם המוחלט מכבלי האדם. תמונות שהן אושר טהור ופשוט. הבלוג, שהושק ב-2012 עזר לאם לראות שהיא לא לבד ברצון לגדל את ילדיה בעולם כיפי שאינו מחובר לשום דבר ממוחשב.
לצד הבלוג היא פתחה חשבון אינסטגרם עם אותו שם ותשעה הורים נוספיפ עוזרים לה לנהל את החשבון. הם משתפים אותה בחיים אי שם בחוץ, האנטי וירטואלים. המציאות האמיתית. החיים ששכחנו. נכון, זה משעשע לראות את החיים האלה דרך אינסטגרם אבל להורים שצילמו מותר להעלות תמונות. אלה הילדים שאנחנו מנסים לחנך לעולם טוב יותר למרות שברור שהם ירוצו דקה אחר כך כדי לעשות לייק ולהשוויץ לחבריהם.
