"בבקשה סלחו לי, לא יכולתי לעמוד בפני האהבה". כך כתבה הברונית מארי וטסרה שמכתביה התגלו בכספת בבנק באוסטריה, שנים רבות לאחר שנכתבו.
אוסף מכתבים שחשפו את סיפור האהבה הגדול ביותר של כל הזמנים, התגלה 126 שנים לאחר הטרגדיה ו-90 שנים לאחר שהוטמן בכספת בבנק אוסטרי. כך למעשה, נפתרה התעלומה של אחד מסיפורי האהבה שהיוו השראה השראה לאינספור רומאנים, סרטים, נובלות, מופעי בלט ומחזות.
אוסף מכתביה של הברונית, חשף את העובדה כי היא מתה יחד עם מאהבה, נסיך הכתר של אוסטריה, רודולף. תעלומת מותם בשנת 1889 היכתה גלים בכל העולם בזמנו ונחשדה להיות זירת רצח-התאבדות.
הברונית מאיר וטסרה, שכתבה את המכתבים, נטלה את חייה עם מאהבה יורש העצר האוסטרי, הנסיך רודולף ב-1889, כך לפי הממצאים, והיא הלכה לעולמה חודשים בלבד לפני יום הולדתו ה-18 בבקתת הציד של הנסיך.
את מה שנודע כאחד מהרומנים הגדולים בכל הזמנים חשפו מכתבי הפרידה של הברונית שיועדו לאימה, אחיה ואחותה והתגלו על ידי עובד בבנק בוינה.
"אנא סלחו לי על מה שעשיתי, לא יכולתי לעמוד בפני האהבה", היא כתבה לאימה הלן. "בתיאום איתו, אנו רוצים להיקבר יחדיו בבית הקברות האלנד. אני מאושרת יותר במוות, מאשר בחיים", היא כתבה.
בספרייה העירונית האוסטרית אמרו בתגובה: "אדם לא מזוהה הפקיד תיקיית מכתבים שהכילו מסמכים אישיים, מכתבים, ותמונות של משפחת וטסרה וכללו בין היתר את מכתב הפרידה של מארי וסטרה משנת 1889.
גופותיהם של הברונית והנסיך, שמלאו לו 30 במותו, התגלו בינואר 1889 בבקתת הציד של הנסיך, סמוך לעיירה מאיירלינג. אולם נסיבות התאבדותם הקרויות גם 'תקרית מאיירלינג', נותרו לא ברורות.
חלק מהסיפורים תמכו בגירסה שבה הנסיך ירה בברונית, ואז התאבד. אחרים טוענים שהם הרגו זה את זה, וישנה גירסה שטוענת שהם בכלל נרצחו בזמן שישנו. כמו כן, ישנן טענות לגבי כך שהברונית היתה בהריון כשמתה, חודשיים בלבד לפני יום הולדתה ה-18, בעוד אחרים מפריכים טענות אלה.
למעט מכתב של הנסיף רודולף לאישתו סטפני, לא נמצאו מסמכים אחרים שיכולים להעיד על סיבת המוות.
הברונית
"עד כה, הניחו כי המכתבים נהרסו אחרי מות האם", הוסיפו בספרייה הלאומית של אוסטריה. הם נשמרו בתוך מעטפות חתומות בחותמת כתר הנסיך, ויוצגו באופן פומפי בספרייה בשנת 2016, כחלק מחגיגות לציון עשור למותו של הקיסר פראנץ יוזף.
אמנם הדבר לא הוזכר במאמר או עם גילוי המכתבים, אך סיפור המקרה הזכיר לי את המחזה של ויליאם שייקספיר, 'רומיאו ויוליה'. סיפורם הטראגי של זוג אוהבים, שהתאבדו כי "טובים חייהם ממותם", ורצו להיקבר יחד, מותיר אותי עם מה שחשתי כשקראתי את המחזה השייקספירי – עצב גדול. בימים אלה שבהם מבוצעים מקרי פשע מזעזעים, רק מפני שאנשים רוצים לאהוב את מי שהם רוצים, זה גורם לרצות לזעוק בקול – תנו לחיות את החיים ותנו לאהבה לנצח.
דרך דיסקברי