אין כמעט אדם שלא נתקל בשלב מסוים בחייו באחד התצלומים האיקוניים במאה ה-20, בו נראה מלח תופס בחוזקה אחות שחלפה במקום ומדביק לה נשיקה סוערת. התמונה ההיסטורית של צלם העיתונות אלפרד אייזנשטאדט, “יום הניצחון על יפן בכיכר טיימס”, עוררה הרבה באזז עם השנים.
אנשים ניתחו את התמונה מכל כיוון, ניסו להבין מי האנשים והיכן הם אבל הם מעולם לא מצאו אותם. כמו כן, פסל של השניים הרגיז הרבה פמיניסטיות שדרשו שיוסר לאחר שהתברר שאין שום דבר רומנטי בפריים אלא יותר גבר שתפס בחורה כאילו הייתה חתיכת בשר והדביק לה נשיקה ללא רצונה.
אבל בימים אלה, הדיון סביב התצלום, שתועד בטיימס סקוור ביום הניצחון על יפן במלחמת העולם השנייה, הוא סביב הממצאים של מדען אחד. הפרופסור לפיזיקה, דונלד אולסון, אמנם לא פיצח מי הגבר בתמונה המכונה “הנשיקה” אך יש לו מידע חדש נוסף.
מחקרים קודמים העריכו כי מדובר בגלן אדוארד מקדאפי שמת ב-2014. בשנת 2007 הוא סיפר בראיון כי מעולם לא דיבר עם האחות לפני שנישק אותה. הוא היה בן 18 באותה עת, ונסע ברכבת התחתית לבקר את חברתו בברוקלין. “כשירדתי מהרכבת התחתית, אישה אמרה לי שהמלחמה הסתיימה, ויצאתי לרחוב בצעקות”, הוא נזכר, “ראיתי את האחות והיא חייכה לעברי, אז פשוט תפסתי אותה ונישקתי אותה. לאחר מכן חזרתי לרכבת התחתית ברחוב ממול והמשכתי לברוקלין”.
מקדאפי לא התוודה על זהותו עד לשנת 1980, כשעורכי לייף חיפשו את שני המצולמים. “מעולם לא חשבתי שאני צריך פרסום, אבל הכעיס אותי שהם לא הכירו בכך שזה הייתי אני”, אמר לעיתון “יוסטון כרוניקל”. רק בגיל 80 פלוס הוא הפך לסלב מבוקש בתקשורת. אולסון פיצח חלק נוסף מהתעלומה בתמונה כאשר גילה את השעה המדויקת בה צולמה. וכן, יש מי שמתרגש מזה. אם אינכם עומדים במתח פשוט נגלה שהשעה המדויקת היא לכאורה 5:51 אחר הצהריים. לא פחות ולא יותר.
צולם בשעה 5:51 אחר הצהריים. אפשר לחזור להירגע
אוגוסט 14, 1945, היה היום בו תיעד הצלם אבל אפילו הוא לא זכר את השעה המדויקת. הפרופסור מאוניברסיטת טקסס, לצד הקולגות סטיבן קאוולאר וראסל דושר, חקרו מפות וינטז’ מהימים ההם, תצלומי אוויר, שרטוטים ותמונות מבנים וכל מה שיכול היה לעזור להם בפיצוח.
הם בחנו את האור והצל ומיקום השמש המדויק כדי להבין את השעה. הבעיה היא שאיך ניתן לאמת את ממצאיו? נותר רק לתת לו את הקרדיט על הגילוי המדעי. “נדרשו לי בערך ארבע שנים כדי לגלות את זה. האם זה נשמע מטורף?”. אכן, כן אבל הפרופסור המשוגע לפחות היה מסור לגבי מה שחשוב לו לגלות בחיים.
ממצאיהם פורסמו כבר באוגוסט אך רק כעת הם החלו לעשות באזז. הכל התחיל כאשר קראו תגובות מעניינות ברשת סביב התצלום, יותר נכון, שעון ה-Bond למעלה מצד ימין והבינו שניתן לחקור את הצל המדויק, שהטיל מלון אסטור.
מדובר במשימה די מטורפת מתברר. לצורך המשימה ניתחו החוקרים מפות ישנות, תצלומי אוויר, תוכניות מיתאר של האיזור ובנו מודל יציג של האיזור, כולל בניינים. הם חישבו את פגיעת קרני האור בתמונה, הטלת הצללים ומיקום השמש – הכל כדי להגיע לשעה המדויקת של הצילום. הרקע באסטרונומיה בהחלט עזר לדושר.
אולסון אוהב לחקור מידע שלאיש לא באמת אכפת חוץ ממנו ועוד כמה וכל הכבוד לו על הנחישות. ברוב המקרים הוא עולה על זה תוך חודשים אבל כאן לקח לו שנים. בעבר הוא גילה למשל מתי צייר וינסנט ואן גוך את “Moonrise”, בשעה 9:08 בערב אם אתם חייבים לדעת.
אגב, אין הסכמה מוחלטת על זהות המלח. בספר “The Kissing Sailor” על התצלום עלתה השמועה שמדובר באיש אחר בשם ג’ורג’ מנדונסה. לגבי האישה, לה קוראים גרטה פרידמן, אסיסטנטית רפואת שיניים. היא סיפרה בזמנו שזו הייתה הפעם הראשונה שראתה את המלח. “פתאום אחז בי מלח. זו לא הייתה ממש נשיקה”, היא אמרה בראיון ב-2005, “הרגשתי שהוא היה מאוז חזק. הוא אחז בי בחוזקה. אני לא בטוחה לגבי נשיקה. זה היה רק מישהו שחגג. זה לא היה אירוע רומנטי”.
