בעוד כולם יודעים למה הכוונה כשמדברים על רגשות, אין ממש פירוש אוניברסלי שכולם מסכימים עליו. ההגדרה הכי קרובה שאפשר להסכים עליה היא ש"רגשות כוללים התנהגויות מובעות שקשורות למצבי מח פנימיים שאנו, כבני אדם, חווים באופן סובייקטיבי כרגשות'", מתוך מאמר מדעי בשם "רגש קוגניציה והתנהגות".
מדענים בדקו בסדרת מחקרים אם המצב דומה גם אצל חרקים. לצורך כך הם ערכו ניסוי על קבוצת דבורי דבש, ושמו אותן במערבל לדקה כדי לדמות התקפה על הכוורת שלהן. לאחר מכן הוצגו לדבורים שתי אופציות של כימיקלים: אוקטנון, שהדבורים אומנו לזהות אותו עם מעדן מתוק, ואקסנול, שהן אומנו לקשר אותו עם טעם מר ומגעיל.
הדבורים שהיו במערבולת נטו יותר להגיב לכימיקל המסריח – תוצאה שמראה על כך שהן ככל הנראה כועסות. הדבורים שלא עברו במערבל, לעומת זאת, נטו יותר להבחין בריח הנעים יותר שמקושר עם משהו טעים.
דרך: shutterstock.com
ניסוי דומה נערך על זבובי פירות. הפעם, ניסו לגרום לזבובים לפחד על ידי כך שהטילו צל מעליהם כדי לחכות נוכחות של טורף. כשהטורף המזויף הופיע ואז הוסר, הזבובים התעלמו מהאוכל שלהם. זה מצביע על כך שמצב דומה לרגש השפיע על ההתנהגות שלהם.
אבל, החוקרים הבהירו שלמרות שהתגובות היו מורכבות יותר מרפלקס הימנעות פשוט, הם לא ממהרים לסווג את זה כרגש, אלא כ"תגובות התנהגויות לאיום חזותי שחוזר על עצמו וגורם למצב עקבי של עוררות הגנתית".
דרך: shutterstock.com
בניסוי נוסף שנערך על כנימות נמצא שהן הראו התנהגות דומה לאמפטיה. אלה מהן שהיו במצב רגוע, הרגיעו את חבריהם הנסערים, וגרמו להם גם לחוש רגועים. יש מי שיטענו שמדובר בחיקוי, אבל המדענים טוענים שאצל בעלי חיים מסוימים "חיקוי רגשי" הוא גם כן דרך להראות אמפטיה.
נכון להיום קשה לדעת באיזו מידה חרקים חשים רגשות. המדענים מקווים, שעל ידי מיפוי המעגלים העצביים בהם מופעלת ההתנהגות הדומה לרגש, נוכל בעתיד להשוואת רגשות של חרקים עם רגשות שלנו.
חשוב לזכור שרגשות הם סובייקטיביים, וקשה לדייק אפילו בהבנה של רגשות של בני אדם אחרים, ובטח לא של מינים אחרים. אני באופן אישי סולדת מהרעיון של עריכת ניסויים על בעלי חיים, כלל חרקים, והמחשבה על מה שעשו להן, בעיקר לדבורים היא די לא מניחה את הדעת.
תמונת שער: shutterstock.com