הצלם ריאן שוד אינו צלם שמתעסק בתצלומי סלפי, צילומי רחוב או תמונות אופנה. האיש והעדשה עוסק בדבר אחד והוא עושה זאת בגדול: הפקות. ובמילה “הפקה” הכוונה היא שהוא יעשה את כל מה שצריך והדגש על “כל” כדי שיצא לו פריים אחד מופתי. הכל מחושב עד הפרט האחרון ברמה אובססיבית, אין מקום לטעויות. התצלום הזה שלפניכם הוא ההוכחה שאין כזה דבר “מספיק זה מספיק”. תמיד אפשר עוד פרט אחד לחדד.
העבודה סביב התצלום הספציפי הזה, המתעד כביכול בספונטיות מסיבה עילאית, דרשה לא פחות מ-60 פריימים לפני שקיעה, דחיפת החנון לבריכה לקח 11 פעמים (ובסוף לקחו את התצלום הראשון), הבחור על המקצפה קפץ לתוך הבריכה 10 פעמים, הבחור שפתח שמפניה היה צריך לפתוח לא מעט בקבוקים, היו אינספור אורות בסט, עשרים איש שתפקדו כדמויות שונות, פוזות מדויקות, סצנות מחושבות והכל מתלכד לרגע אחד נפלא.
סידור התאורה, האנשים, המצבים והאביזרים ארכו ימים שלמים ונותר אפס מקום לספונטניות. “צלמים מסוימים אוהבים לחכות לאותנטיות בצילום”, אומר המאסטר של ארגון, “אני לא. אני אוהב לנצח ולביים כל סצינה באופן פדנטי”.
הצילום, אותו עבד יחד עם לורן רנדולף, תועד ב”פוט קאמפ” ומציג מה קורה כשההורים הולכים ומשאירים את הבית בידי היורשים. לפני הצילום הצלמים ביקשו מהמצולמים להתחפש כמו “הסטריאוטיפ האהוב עליהם מבית הספר התיכון”.
יש את הספורטאים, מלכת הפרום, הגיקים ואפילו מישה שהתחפש לפנדה. בקיצור, היסטרי. אפילו הוא עצמו מככב בתמונה הזו, הבחור שנראה ממוטט ליד הבירה והכדור המנופח. התצלום הסופי מורכב משמונה פריימים. “ניסינו להכניס את כל הפריימים מאותה ‘שעת זהב’ כי אחרת היו פערי אור רבים מדי”, סיפר הצלם למגזין Wired.
התוצאה הסופית מופתית. הכל נפל בדיוק מושלם כאשר התזמון חסר פשרות. רגע אחד שלקח כל כך הרבה מאמץ. בואו נגיד ככה, אם אתם בקטע של “צלם אותי דקה, אחי”, אל תפנו אליו.
