לאחר שכבר היה נדמה שהיא יצאה מזה, בחודשים האחרונים שוב קורה משהו רע ליוון ומומחים משערים כי המדינה בדרך לפשיטת רגל או ליציאה מהאיחוד האירופי, מה שיבוא קודם. מדובר במצב שנמשך כבר שנים והיום הוא יום הכרעת הדין עבורה, כאשר יפוג תוקפו של הסיוע הכלכלי שלה.
הישרדותה הכלכלית של יוון וכן מקומה באיחוד האירופי נתונים בסימן שאלה, אם לא תקבל את ההכתבות של האיחוד האירופי. שרי האוצר של גוש היורו אמורים להכריע עד חצות אם להיעתר לבקשת יוון מקרן היציבות האירופית להלוואה נוספת בסך 29 מיליארד יורו לשנתיים לטובת כיסוי חובותיה. בינתיים, אתר למימון המונים למען יוון שגייס עד כה 230 אלף יורו למען המדינה קרס מעומס הפניות.
אלה ארבעה דברים שחשוב לדעת והפרכת שקר אחד אודות מצבה של יוון:
1. עובדה: אחת הבעיות הכי קשות היא כי יוון מסרבת לתת לאיחוד האירופי להגיד לה מה לעשות
עד כה, יוון שרדה באמצעות סיוע כלכלי של 274 מיליארד דולרים. הכסף הזה מגיע משלוש מקורות בינלאומיים: הנציבות האירופאית, קרן המטבע הבינלאומית והבנק האירופי המרכזי.
הבעיה היא שסיוע זה מסתיים הום ונותר ליוון עוד חוב גדול לקרן המטבע הבינלאומי על סך 8.1 מיליארד דולר בגין סיוע כלכלי קודם. האיחוד דורש בתמורה מיוון לבצע קיצוצים בתקציב שלה, אך זו מסרבת בטענה שזה יפגע באוכלוסיית הגמלאים ובגופי הרווחה שלה.
רשימת התנאים של האיחוד די נוקשה וכוללת בין היתר העלאת המס על חברות ל-28% במקום 26%, דרישה מתאגידים לשלם 100% מהמיסים מראש, והגדלת המע”מ שלה בתחומים שונים: 23% עבור מסעדות, 13% על מזון וחשמל ו-6% מס על תרופות. על הפנסיות, האיחוד מבקש למנוע פרישה מוקדמת של עובדים לפנסיה ודורש את העלאת גיל הפרישה ל-67.
2. עובדה: הסיוע לו יוון זקוקה לא נחשב לגדול במיוחד אבל יוון מרוששת לחלוטין
עבור יוון, חוב של 8.1 מיליארד דולר הוא הון. בחודש שעבר היא הצליחה להחזיר לקרן הלווה של 837,000,000$, רק על ידי כך שלקחה כסף מהקופה הלאומית. היא תוכל לקבל עזרה מהאיחוד אם תסכים לתנאים המחמירים שלו, מה שלא אהוד במיוחד בעם.
כדי לעכב את האסון הכלכלי, יוון השביתה את המערכת הכלכלית שלה. היא סגרה ביום ראשון את הבנקים שלה ואפשרה משיכות מוגבלות בלבד מהכספומטים. גם הבורסה שלה נסגרה לבינתיים. אגב, החוב לקרן המטבע הוא רק אחד מרשימת החובות הארוכה של יוון, כאשר מועד פרעונם של חובות נוספים יגיע בקיץ. בסך הכל יוון חייבת 242 מיליארד יורו, בין היתר לגופים הבינלאומיים, לגרמניה, צרפת, איטליה וספרד.
3. שקר: יוון לא נכנסה לבלגן הזה בגלל “השמאל”
זו לא הפעם הראשונה שיוון נזקקת לסיוע כלכלי. המשבר הראשון פרץ ב-2009 אך נגרם לאחר שנים של התכווצות הכלכלה היוונית במהלכן שלטה בממשלה היוונית מפלגת הימין-מרכז PASOK. ב-2010 יוון קיבלה סיוע מקרן המטבע הבינלאומי וב-2011 קיבלה סיוע שני של 130 מיליארד. הסיוע הוביל לתקופת צנע המדינה ולא מעט מהומות, וכעת זהו הסיוע הכלכלי השלישי שלה במשך חמש שנים.
הממסד של האיחוד האירופי, בראשותה של קנצלרית גרמניה מרקל, וכן פרשנים של שוק ההון קושרים את בעיותיה הכלכליות החמורות של יוון בבזבזנות הממשלות שהיו, ובמה שהם מכנים “העצלנות של היוונים”. גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, קשר השבוע בין מתווה הגז למשבר ביוון ואמר כי “אם היה מתיר את הרסן ונוהג בבזבזנות מצבה של ישראל היה דומה ליוון”.
אך בלי להתעלם מהאחריות של ממשלות הימין והמרכז, המשבר החמור הנוכחי ביוון פרץ והעמיק על רקע המשבר הכלכלי העולמי שהחל בארצות-הברית ב-2007, ושנה לאחר מכן נחת באירופה. עקב חולשתה הכלכלית, יוון נפגעה יותר מהמשבר. בשבע שנות המשבר הכלכלי הנוכחי, התכווצה כלכלת יוון ב-25%. יוון נאלצה ליטול יותר ויותר הלוואות ממוסדות פיננסיים באירופה (בעיקר בנקים בגרמניה ובצרפת) ומקרן המטבע. התמשכות המשבר הכלכלי באירופה האיצה את השקיעה של יוון בחובות והעמיקה את תלותה בבנק האירופי המרכזי ובקרן המטבע הבינלאומית. מוסדות אלה ניצלו את חולשת יוון, ואילצו אותה ליטול עוד הלוואות במסגרת מה שמוסדות אלה מכנים “חבילות חילוץ”. הלוואות “החילוץ” האלה שימשו בפועל לפירעון החובות של יוון לבנקים בגרמניה ובצרפת, ואילו הקריסה הכלכלית של יוון נמשכה וגרמה אסון חברתי.
אם זה לא מספיק, ראש הממשלה היווני הרגיז את האיחוד כשאמר שבמקום לדון איתם הוא יערוך משאל עם על כך. הוא גם ביקש להעריך את זמן הסיוע ב-5 ביולי, בטענה מתריסה שהאיחוד יפגע באמינות שלו אם לא יסייע ליוון. לא במפתיע 18 שרי אוצר אירופיים סירבו לכך. ללא הערכת הסיוע יוון תקלע למשבר ולמהומות פוליטיות ואזרחיות. הפחד הכי גדול הוא שעם כלכלת יוון תקרוס, זה יגרום נזק עצום גם לכלכלת האיחוד האירופי.
4. עובדה: יוון זקוקה נואשות לחילוץ הזה
אם יוון לא תשיג סיוע כלכלי, היא תגיע למצב של ברירת מחדל. יש לזה השפעות כלכליות ופוליטיות, בנוסף למהומות ותסיסה אזרחית. רוב הכלכלות מנוהלות על גבי מינופים של הלוואות, בייחוד של משקיעי חוץ. ברירת מחדל גורמת למדינה להראות לא אמינה בנכונות שלה לשלם את חובותיה, וזה אומר שיהיה לה קשה יותר להלוות כסף. מדינות שנכנסות לברירת מחדל גם צריכות לשלם ריבית גבוהה כדי להלוות שוב.
הבעיה היא שיוון היא לא כלכלה עצמאית והכלכלה שלה משולבת. אם יוון תסולק מהאיחוד, זה יפספס את כל המטרה של איחוד כלכלי, שהיא לחלץ מדינה ממשבר.
5. עובדה: המצב מחמיר מיום ליום בעוד אנשים ממהרים למשוך את כספם מהכספומטים
בשבוע האחרון אזרחים רבים הציפו את הכספומטים במטרה למשוך את כספיהם מחשש לפשיטת רגל. הבעיה היא, שהבנקים היוונים הם הבסיס ליציבות הכלכלית של המדינה, וככל שאזרחים ימשכו יותר כסף, כך יש סבירות גבוהה יותר שהבנקים יקרסו ויותר סיכוי שהמדינה תתקרב לפשיטת רגל.
עד כה הבנק המרכזי סייעו ליוון והכניסו כסף לבנקים בכל פעם שיוונים משכו חסכונות, מה שמכונה סיוע חירום נזיל או ELA. אם יוון תעזוב את האיחוד היא תקלה למשבר כלכלי, כיוון שתאלץ למצוא מטבע חדש שככל הנראה ממילא יהיה חסר ערך. אם המשיכות של האזרחים יפסקו, אולי יוון תצליח לשרוד עד ה-5 ליולי, בהתבסס על ה-ELA. העתיד הכלכלי של יוון תלוי גם בתוצאות משאל העם. אגב, התכווצות הכלכלה היוונית לא גרמה לנפילתו אפילו של טייקון מקומי אחד, שכן שבע המשפחות העשירות ביותר גם לא שילמו מסים וגם הבריחו את הונן לבנקים בחו”ל. להיפך: הטייקונים יישמו בהתלהבות את השקיעה בחובות, שכן מכל פעולה פיננסית הם גוזרים את הקופון שלהם.
